כאב לב גדול יש לי כשאני שומע או קורא על הנושא של הדרת הנשים. לא בגלל הכפייה החילונית או הדתית וגם לא בגלל סעיף הקיים בצורה כזו או אחרת בהלכה. הכאב הגדול שמתעורר בי בימים אלו הוא על המקום אליו הגיעו הנשים וכנראה שלא רק באשמתם. אמנם היום נשים זוכות להגיע למקומות אליהם פעם רק חלמו, אולם באותה השעה, נשים אחרות נמכרות כחפצים בכרזות ענקי על גורדי שחקים, ולא משנה אם זה בפרסומת לביגוד, או לתבלין פיצה חדש- העיקר שנמכור.
לא מעט נשים היום, מבינות שרק אם יתלבשו בצורה כזו או אחרת יעריכו אותם במקום העבודה. לצערנו גופה של האישה כבר לא נחלתה האישית, ויש רשות להשתמש בהן ולא רק לראותן בלבד. מכיוון שכך, הפכו הגברים לקהי חושים. מה הבעיה לראות אישה או לשמוע אישה? נשים ליהנות ניתנו.
נשים רבות לא מקבלות את ההערכה האמיתית לה הם ראויות, ישנם הבוחרות לשתף פעולה עם הגברים ולקנות את ההערכה בהידרדרות אחרי היצריות הגברית.
מבחינתי, איסורי "קול באישה ערווה", "טפח באישה ערווה" ודומיהן, הם לא לגנותה של האישה, אלא כדי להבהיר את עוצמתה. ההלכה מכירה בכוח הטמון באישה, אך באותה נשימה, ההלכה גם מכירה את נפשו של הגבר - לכן היא שמה סייגים. סייגים אלו באותה מידה שניתנו כדי לשמור על הגבר, כך ניתנו כדי לשמור על כבודן של הנשים. לשמור על הנשים מפני תאוותיהם של הגברים.
אישה היא דבר עוצמתי. במצב מתוקן, בו חושיו של הגבר עוד לא התקהו, כאשר ישמע שירה של אישה שאינה אשתו- הוא יצא מאיזון, כאשר הוא רואה אישה במצב לא צנוע הוא מתבלבל, ככה ה' ברא אותנו. מה יגידו הנשים היום, כאשר הגבר יושב ליד אשתו ובוהה באישה יותר "יפה ומוצלחת" בסדרת הטלוויזיה? או כאשר זרקו אותן כבר כמה גברים כי 'נדלקו' על משהי אחרת? איך אישה כזאת יכולה להיות גאה בעצמה, בנשיות שלה, מה נשאר לה לעשות חוץ מלהראות כלפי חוץ יותר מושכת?
על פי תורת הסוד, חלק מהאיסורים שאסרה התורה הם בגלל האנרגיה הגדולה הטמונה בהם, איסורים אלו אוצרים בתוכם אור גדול יותר מכפי שהאדם יכול לקבל. כשיש משהו יקר, שומרים עליו מכל משמר, לא כל אחד יכול לראות אותו או לגעת בו, ככל שהדבר יותר יקר כך רק יחידי סגולה מורשים לשהות במחיצתו, כיוון שיש חשש שאדם שלא ראוי, לא ידע לנהוג בו בכבוד ובזהירות הראויה. כך נוהגת התורה עם נשים, דווקא מכוח גדולתן. כשאדם עובר על אחד האיסורים האלו הקשורים לנשים, כאשר הוא מתעסק עם משהו שלא ראוי לו לפי כבודו במקום להעלות אותו למקום גבוהה זה מטמטם אותו ומדרדר אותו לטומאה.
נשים יודעות את זה ומנצלות את זה, כך היה בכל הדורות וכך טבעו של עולם, גם לעם ישראל נודעו כמה ניצחונות כאילו במשך ההיסטוריה, אבל השימוש הציני באישה בימים אלו הולך וגובר, והוא לא מבחירת הנשים אלא מתאוות הגברים.
אין ספק שיש שיפור בשנים האחרונות במעמד האישה בישראל, אבל השיפור הוא טכני. משרות יוקרתיות, שוויון זכויות ועוד כמה סעיפים לא ממש משמעותיים. חסרה המהות, חסר גילוי העוצמה. כמו כל בנין רוחני וגשמי ההתחלה היא טכנית, אולי כעת הסערה הנוכחית דורשת ממנו לבנות את מעמד האישה על מקום פנימי, מהותי ומכבד יותר, זה צריך להתחיל מהבית, כאשר האב מצידו צריך להראות לילדים הערכה בלתי אמצעית כלפי האם, זה אמור להמשיך לארגוני הנשים, שידאגו לכבוד האישה הפשוט, וכלה בחקיקת חוקים נגד מכירת נשים בצורות שונות.
הכותב עוסק בייעוץ על פי שיטת מוח אחד, ומלמד בישיבה המוסיקלית כינור דוד