אדוני ראש העיר, מר יונה יהב. שמי יעל זיוון, נשואה +2, תושבת איתמר מזה שנתיים, ילידת העיר חיפה בה גדלתי והתגוררתי במשך עשרים ושלוש שנים. ממעון הילדים, בתי הספר, האולפנא, אוניברסיטת חיפה ושאר מוסדות החינוך של העיר.
קראתי בתדהמה את דבריך השקריים והפוגעניים שנאמרו עלינו, תושבי איתמר. מילים שאין להן בסיס, דברים שאין בהם ממש. הצגת את תושבי איתמר כמחרחרי ריב, כעשבים שוטים, כמקור לפעולות "תג מחיר".
אני תוהה מאין הסקת מסקנות שכאלו, ובאיזו תעוזה ויהירות אתה מוציא דיבה שכזו מהפה שלך. האם ביקרת אי פעם באיתמר, היישוב בו נרצחו 22 יהודים תמימים שומרי חוק רק על היותם יהודים? שנים שאני שומעת אותך מטיף לכבוד הדדי, לחיים של דו קיום, לסובלנות וסבלנות כלפי השונה ממני בהשקפות, באורחות החיים ובאמונותיו. אך היכן הדוגמא האישית שלך? איה הסובלנות? האם בדקת לעומק את הדברים בטרם תגיד אותם? בטוחני שלא. אך בניגוד אליך, שכנראה אינך ראוי להוות דוגמא אישית לדברים הללו אשר במקרה שלך יוצאים מהפה ולחוץ, אנו תושבי איתמר, מיישמים הלכה ולמעשה, כדבר שבשגרה את מה שאצלך מסתכם בסיסמאות ותו לא.
כאשר בעלי השתחרר מהצבא לאחר שירות של 3 שנים בפלס"ר נח"ל, התלבטנו באם להמשיך ולהתגורר בחיפה. לפני שהתחיל את שירותו הצבאי, בעלי למד בישיבה הגבוהה באיתמר בראשות הרב אביחי רונצקי (לשעבר הרב הצבאי הראשי), ולכן לאחר השחרור החלטנו לעבור לגור באיתמר.
חיפשנו מקום אחר להתחיל בו את חיינו. מקום של עומק, מקום של מחשבה, מקום של נתינה, של רצון להשתפר באופן מתמיד ולהיות אנשים טובים יותר כלפי עצמינו וכלפי הזולת. לשמחתנו, מצאנו את מבוקשנו באיתמר והצטרפנו לגור שם יחד עם אנשי היישוב הוותיקים ויחד עם המשפחות הצעירות של בוגרי הישיבה הגבוהה.
אני מזמינה אותך להגיע לאיתמר ולפגוש את בני הנוער, הצעירים, המבוגרים, הילדים והטף המרכיבים את המכלול הזה שנקרא איתמר. אני מזמינה אותך להגיע לכאן להתבדות ממילותיך ההזויות ולהיחשף לטוּב הנדיר הזה אליו נחשפנו בעלי ואני בשנתיים האחרונות.
בשנתיים שאני מתגוררת באיתמר, זכיתי להיחשף ליישוב המורכב מאנשים שומרי חוק פשוטים וצנועים אשר מבקשים לעצמם חיי יושר ואמת, אנשים אשר אהבת הארץ ואהבת האדם זורמת בעורקיהם, אנשי חינוך ואדמה העוסקים בנתינה וחסד באופן יומיומי ומנחילים ערכים אלו לילדיהם, אלו שבחיתולים ואלו שגדלו להיות נערים ומגלמים את מיטב הנוער של ארצנו. נוער שקט ושלוו אשר עסוק בפעילויות התנדבותיות, בעזרה לקהילה, נוער ההולך בדרכי נועם, בצניעות ובאמונה. נוער הרחוק שנות אור מהתיאורי "נוער הגבעות" ואנשי "תג המחיר" אותם תיארת בקלילות שכזו ללא שום בדיקה, ללא כל בסיס.
אני בטוחה שכאשר תגיע לבקר כאן תופתע ותיחשף גם אתה לקהילת איתמר החמימה אשר מורכבת מאנשים טובים ופשוטים, המהווים מודל לעזרה הדדית, חסד, ענווה, שפיות, אמונה וערכים עליונים נוספים. אנשים שמנסים להמשיך לחיות כרגיל, לצמוח ולהתפתח למרות הקשיים והאבדות שספג היישוב שלנו בשנים האחרונות. למרות הקשיים ואולי דווקא בגללם, באיתמר לומדים מהי הסתפקות במועט, שמחה בחלקך, וכן מהי שמחת חיים אמיתית.
"אבטליון אומר: חכמים, היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות..וישתו התלמידים הבאים אחריכם.." (אבות א', י"א). בושה היא לקרוא את דבריך, והבושה היא עבורך, כיצד איש מכובד בעל תפקיד ציבורי שכזה מוציא מפיו בקלילות מילים שכאלו שבינן לבין המציאות שום קשר. מילים שמשקפות בורוּת, יהירות, גאוותנות ושאר תכונות שלא הולמות את מעמדך.
במקום לומר שקרים במצח נחושה, להטעות בכך את הציבור ולהוביל לשנאת חינם, אני מזמינה אותך לבוא לביקור ביישוב איתמר. אשמח לארח אותך בביתי הקט. אז תוכל לשפוט על פי ראות עינך, תוכל לחזות בנוער האיכותי שגדל ביישוב, אשר השירות הצבאי/לאומי הינו ערך מקודש לו. תוכל להכיר את המשפחות הוותיקות שהקימו את היישוב וויתרו על חיי נוחות למען יישוב ארץ ישראל. תוכל לשמוע מה הביא לכאן את המשפחות הצעירות ולהיחשף לרצונן לבנות בית שמאגד את כל כוחות החיים, קודש וחול.
תזכה להתרשם מתלמידי הישיבה הגבוהה אשר רובם ככולם משרתים ביחידות הקרביות ביותר, ורבים מהם מגיעים לתפקידי קצונה. תוכל לפגוש בחיילי צה"ל המשרתים ביישוב, אשר וודאי יספרו לך על העוגות שהם מקבלים מהתושבים מידי יום שישי.
אני קוראת לך לחזור בך ממילותיך ולהתנצל בפומבי על האמירות הכוזבות והפוגעניות שאמרת מבלי להכיר את המציאות מקרוב. להתנצל בפני תושבי איתמר אשר במהלך 27 שנות קיומו קברו 22 נרצחים מחבריהם. מיותר לציין שלא נעשתה אף פעילות "תג מחיר" מקרב תושבי איתמר לאחר אירועי הטרור הללו.
במדינה דמוקרטית כמו שלנו, מותר לחשוב אחרת, זכותך לחלוק על עצם קיומו של מפעל ההתנחלויות וזכותנו לחשוב אחרת ולגור בהן (להזכירך, בעידודן של ממשלות ישראל לדורותיהן). עם זאת, אין זה ראוי להוציא דיבה, דברי שקר וכזב. אין זה מכבד איש ציבור כמוך.
הכותבת הינה תושבת איתמר.