אלעזר שטרן לא רוצה להירגע. מבחינתו המשא ומתן המדיני נכשל, וכעת הגיע הזמן לעסוק בענייני דת ומדינה. בפול-טיים ג'וב. אבל לא מדובר רק על קרב בין שטרן לבית היהודי.
בתקופה האחרונה מתחולל מאבק אמתי, שלא לומר קריטי, על צביונה של מדינת ישראל. עד עכשיו החילונים בלעו את חלקת האלוהים הקטנה שמדינת ישראל העניקה לדתיים. נתנו לרבנים להיות אחראים על היהדות, להיות משגיחי הכשרות, והם התעסקו בהקמת המדינה.
מפלגת 'יש עתיד' החליטה לשנות את התמונה. יאיר לפיד משדר, לאורך כל הקריירה שלו - אני לא פחות יהודי מאף רב. אני אוכיח שאפשר אחרת. שאפשר להיות מאמין באלוקים, בלי לקיים מצוות; שאפשר ללמוד גמרא ללא שום מחויבות מינימלית לקיים את מה שכתוב בה; שחייל צה''ל מיישם את ערכי היהדות לא פחות מאברך כולל.
זו הגישה שעומדת מאחורי כל תעלולי המפלגה הטרייה והבועטת הזו. אלעזר שטרן מצטרף לעגלה בחדווה. גם הוא לא מחבב, בלשון המעטה, את המונופול ש'לקחו לעצמם' הרבנים על היהדות. כעת הוא רוצה לשנות את חוק הגיור.
אבל שלא נתבלבל - המניע שלו, ושל יש עתיד, הוא לא הדאגה לגורל עם ישראל. המלחמה היא על צביונה של המדינה. שטרן טוען שחייל זכאי להקלות בגיור. מבחינתו אדם שעולה לארץ, מתגייס לצה''ל, כור ההיתוך של המדינה, ורואה עצמו חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית, כבר צלח את רוב תהליך הגיור. השאר מבחינתו זו פורמליות דתית שנועדה לרצות את הרבנים.
כראש אכ''א לשעבר שטרן הרי יודע טוב מכולם שאחוזים גדולים מן המתגיירים, לא מתחזקים אורח חיים שומר תורה ומצוות לזמן ארוך. אבל מבחינתו הזהות הישראלית היא העיקר, וזהו בדיוק שורש המאבק. מה אנחנו יותר - יהודים או ישראלים?
יאיר לפיד, האיש וה''מה ישראלי בעיניך'', רוצה ליצור דת חדשה. להחליף את היהדות בישראליות, את חברת הלומדים בחברת המשרתים, את 'מרכז' ב'עלמא'. וזו בדיוק הסיבה שהבית היהודי חייבת לעמוד על הרגליים האחוריות, להילחם עד טיפת הקואליציה האחרונה ולא להיכנע כמו בחוק הפונדקאות.
בנט חייב לזהות את המארג הכללי, את תפיסת העולם שמאחורי שטפון החוקים הפתאומי, את המאבק הרה הגורל על זהותה של המדינה. גם אם ישנם פוסקים המקלים בגיור, הם לא מקלים בזהות. הם לא מוכנים לגישה שמטרתה הסופית היא החלפת היהדות בישראליות. אסור לנו לשכוח שאחרי ה'עמך עמי', שקראנו בשבוע שעבר, מגיע החלק המרכזי - 'אלוקייך אלוקי'.