לאחרונה נחשפנו לסוג חדש של טרור. הטרור היהודי. כן, גם לנו יש טרוריסטים משלנו, התשובה היהודית הגאה לחמאס, לחזבאללה ולאל-קעידה. הרצל חלם על גנב יהודי, אנחנו זכינו לראות כבר טרוריסט יהודי. מעכשיו אנחנו יכולים לומר שהשתלבנו כראוי במזרח התיכון ובמשפחת העמים.
רק מה, הטרוריסטים היהודים, נעבעך, לא מרשימים כל כך כמו עמיתיהם הוותיקים ממוצא ערבי. במקום לפוצץ אוטובוסים ומטוסים, הם מפנצ'רים צמיגים. במקום לטבוח בנשים וילדים, הם מרססים כתובות גרפיטי. יש בזה משהו די מעליב, למעשה; כאילו, אם כבר שולחים נציגים לאולימפיאדת הטרור, אז זה כל מה שהם מצליחים לעשות? לכתוב "טג מכיר" על קיר של איזה מסגד? בדרך כלל היהודים מצטיינים הרבה יותר במה שהם עושים. הייתי אומר שזה אפילו מוציא לנו שם רע.
בינינו, וסליחה אם אני מבאס מישהו, פעולות תג מחיר הן לא באמת טרור. כן, אני יודע שהמון אנשי תקשורת, כתבים ופרשנים יתקוממו נגד הטענה הזו, שהורסת להם את חגיגות השמחה על חשיפת הטרור היהודי; הרי בלי טרור יהודי, עוד עלולים לחשוב שאנחנו טובים או מוסריים יותר מהערבים, חלילה, וזו מחשבה גזענית ולאומנית! אנחנו חייבים טרור יהודי, כמו שאנחנו חייבים כיבוש יהודי, ופשעי מלחמה יהודיים, ואם אפשר גם כמה יהודו-נאצים, כדי שלא ניגרר חלילה להרהורים גזעניים כאילו אנחנו שונים משאר העמים. אבל עם כל הצער, חייבים להודות במציאות הקשה: תג מחיר זה לא טרור.
ועל סמך מה אני קובע את זה? משום שמשמעות המלה "טרור" היא "אימה", ומטרתו של טרור היא להטיל אימה. ובתור אחד שמבין דבר או שניים בענייני אימה, תרשו לי לומר לכם: למצוא גרפיטי על קיר המסגד זה ממש לא מטיל אימה. לא מפחיד אפילו. אף ערבי לא נתקף סיוטי לילה מהמחשבה על כך שהוא עלול למצוא כתובת "טג מכיר" על קיר מסגדו בבוקר. אף ערבי לא פוחד לנסוע באוטובוס או לשבת בבית קפה, מחשש שמא יתנפלו עליו לפתע רעולי פנים חמושים בתרסיס צבע שחור. הפעם היחידה בה כתובת גרפיטי הצליחה לגרום למישהו לעשות במכנסיים, הייתה כאשר יד נעלמה רססה את המלים "מנא מנא תקל ופרסין" על קיר ארמונו של המלך בלשצאר, לנגד עיניו ההמומות וכל משתתפי המשתה. לא נראה לי שהפעילים שלנו קרובים במיוחד לשחזור ההישג הזה. אגב, גם הצתות הן לא עניין מעורר אימה במיוחד, לפחות כל זמן שהן לא נעשות באמצעות 300 שועלים קשורי זנב, או משהו דומה. במלים אחרות, זה ממש לא זה. תג מחיר הוא אולי ונדליזם, מטרד ועבריינות, אבל הוא לא טרור, ולא משנה עד כמה תומכיו או מתנגדיו רוצים לראות אותו ככזה. הוא פשוט לא מפחיד, נקודה.
רוצים לדעת מה זה טרור אמיתי? תלמדו מהמקצוענים. טרור אמיתי זה כשאנשים פוחדים לצאת לרחובות ולהסתובב במקומות ציבוריים. כשכל צלצול טלפון, דפיקה בדלת או בן משפחה שמאחר, מקפיצים אותך. כשלילדים ומבוגרים יש נדודי שינה או סיוטים בלילה. ואת זה לא משיגים באמצעות פנצ'רים וגרפיטי. בשביל זה צריך פיצוצים ודם וצרחות, אנשים נקרעים לגזרים בבתי קפה, משפחות נשחטות בבתיהן באישון לילה, גורדי שחקים שעולים בעשן על יושביהם. זה, רבותיי, טרור.
מי שמשווה בין טרור אמיתי לבין פעולות תג מחיר, איבד כל שריד לפרופורציות ולשכל ישר. שנאת המתנחלים שלו, ותשוקתו להוכיח את עוולות הכיבוש ואת חוסר מוסריותה של ישראל, העבירו אותו על דעתו. השוואה בין ריסוס גרפיטי לבין טבח המוני, והכללתם תחת השם "טרור", מובילה לזילות של המושג ולאובדן היחס החמור הראוי לו. והיחס המעוות הזה מתפוצץ לכולנו בפרצוף, כשהטרור האמיתי מוחה על עלבונו, ונענה מהתקשורת בקול ענות חלושה.
במלים אחרות, לקרוא לתג מחיר "טרור", זה טירוף כמו לקרוא להקמת המדינה "שואה", או "נכבה". אה, רגע.
לאתר של משה רט - www.mysterium.co.il