אירוע ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון, עקירה הרס וגירוש תושבי גוש קטיף וצפון השומרון הוא מהאירועים הטראומטיים שעברה מדינת ישראל עד היום.
בראייתנו את המגורשים שלכ-40% עדיין אין בית ואין פרנסה, בזכרנו בחיים השוקקים ביישובים בגוש קטיף וצפון השומרון בחיי התורה והחברה, בחקלאות המשגשגת, בהיזכרנו בשעות הגירוש, דמעות ממלאות את עינינו. מאחורי ההחלטות הקשות הללו היו אנשים שנהגו חלקם בטעות, חלקם בפשיעה, חלקם בחוסר דעת.
הממשלה נימקה את תכנית ההתנתקות במטרה להוביל למציאות ביטחונית, מדינית, חברתית וכלכלית טובה יותר. עוד אמרה הממשלה בתכניתה שרצועת עזה תהיה מפורזת מנשק ובעזה תהיה ההנהגה הפלסטינית אחראית ואפקטיבית שתפעל לשינוי האווירה ולשיפור הביטחון.
שום דבר מנימוקים אלו לא התממש! כאשר טעננו בשנה שלפני ההתנתקות, שרצועת עזה תהפוך למוצב קדמי לאיראן וכי טילים יגיעו עד אשקלון, אשדוד, קרית גת ובאר שבע, לא הערכנו אל נכון שהם אף יגיעו לתל אביב וירושלים.
בעת שטעננו שהטרור יתגבר הושיבנו לנו שר הביטחון וראש הממשלה דאז, שאין ספק שהמצב ישתפר.
א. על מדינת ישראל להכיר בצעד ההתנתקות ככישלון ותקלה שאסור שתחזור, לא בהליך חד צדדי ולא בהסכם עם ארגוני מחבלים או רשות פלסטינית כזו או אחרת.
ב. לא יפונה שום יישוב יהודי בהליך שיבת ציון הנוכחי בארץ ישראל! לא בגליל, לא בנגב ולא ביהודה ושומרון.
ג. על מדינת ישראל לסייע ולהוציא כל כסף שדרוש. על המיליארדים שכבר הוצאו על תכנית כושלת זו של ההתנתקות. זאת, על מנת לדאוג לעד אחרון המתיישבים שכסיסמא שקרית הונו אותם באמירה "שיש פיתרון לכל מתיישב". בפועל עדיין קיימים אלפי מגורשים שגרים בקראוילות ולא זכו עוד לבנות את ביתם ולהשיב את פרנסתם וכבודם. חלקם נפטרו בכאב לב מן העולם וחלקם נושאים את הכאב הם וילדיהם. כפצע פתוח פיזי ונפשי.
כשהכנסת שמונה שנים לביצוע העקירה מגוש קטיף וצפון השומרון, נאמר למגורשים- אנחנו איתכם בהמשך התמיכה בכם, כדי לסייע לעד אחרון המגורשים לזקוף מחדש את גבו. לממשלת ישראל נאמר - לא תהיה עוד עקירה של שום ישוב יהודי בארץ ישראל לעולם.
חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו.