את פרויקט 'תגלית' אתם מכירים? פרויקט נפלא, שמביא סטודנטים ממדינות זרות לראות את ישראל המופלאה במטרה לקרב אותם אלינו, להיסטוריה היהודית לארץ ישראל ולמדינת ישראל ולמנוע התבוללות של הדור הצעיר בתפוצות נכון? מה כבר יכול להיות רע?
אז זהו, שבשנים הראשונות של הפרויקט היו מספיק צעירים יהודים שרצו להשתתף בפרויקט, אך עם הזמן ההתלהבות הלכה ושקעה לה... אבל הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, ומוצא קהלי יעדים חדשים. אם אי אפשר להביא יהודים, אז נביא כאלו שאינם יהודים, או במילים מכובסות יותר - "לצעירים עם קשר רופף ליהדות".
הבעיה היא שהקהל החדש, משום מה, לא כל-כך משתוקק לבקר בארץ הקודש... אז איך נשכנע אותו? כמעט כמו כל מוצר בעולם שלא מצליח למכור בזכות עצמו, פנו גם אנשי 'תגלית' אל האפיק השיווקי המוכר בעולם - צעירים בבגדי ים... לדברי מנכ"ל התוכנית, גידי מרק, הצעירים לא נרשמו לתגלית על אף שידעו על קיומה, מפני שדאגו שהתוכנית יהודית מדי בשבילם או שהיא מקיימת תעמולה פרו-ישראלית. הפתרון שהוא מציע הינו פשוט: להפסיק לדבר על היסטוריה ויהדות ולהתמקד בישראל המודרנית, הטכנולוגית, ומלאת החופים וחיי הלילה.
במילים פשוטות, אם תגלית הוקמה כדי למשוך צעירים יהודים לארץ ע"י חשיפה למורשת ולציונות, כיום היא מביאה גויים למחצה לשליש ולרביע, ומשכנעת אותם שחופי מדינת ישראל הם מהטובים בים התיכון...
אם כבר אז כבר
ובשלב הזה נכנסת גם הצעת חוק לתמונה.
הכל התחיל בחוק השבות: בתחילה החליטו להעלות לארץ לא רק יהודים גמורים אלא גם נכדים ליהודי, לאחר מכן "גילו לפתע" שהארץ מלאה בגויים ופסולי חיתון, ולכן באו בדרישות להקל על הגיור, במקום לדרוש משליחי הסוכנות להפסיק להסתובב בעולם ולהעלות גויים, וכך בסופו של דבר הפך החוק הציוני והמתבקש ביותר בעולם לחרב פיפיות - כך קורה גם עם תגלית.
משרד הפנים לא מאשר למשתתפי התוכנית שאינם זכאי חוק השבות להישאר בארץ, כיון שאינם יהודים. אז האם נפסיק להביא אותם? מה פתאום! לכך באה הצעת החוק של ח"כ (כמעט לשעבר) אלעזר שטרן שהוגשה ממש בימים האחרונים של הכנסת היוצאת, וביקשה לאפשר למשתתפי הפרויקט להישאר בארץ בתקווה שאולי יום אחד יסדירו את חוק השבות כך שיאפשר להם להיחשב כיהודים...
הח"כ הדתי והציוני, הקצין הבכיר, נלחם ב'הפוך על הפוך' להעלאת גויים לארץ בדרכים מדרכים שונות, ליצירת בעיות בלתי פתירות נוספות, ולהפיכתנו, דה-פאקטו, ל'מדינת כל אזרחיה'. מאוחר יותר הוא יסביר מדוע צריך לחוקק חוקים בנושא הגיור כדרך בלעדית לעצירת ההתבוללות.
מצעד האיוולת
ברברה טוכמן, סופרת-היסטוריונית מפורסמת, כתבה ספר שלם בשם "מצעד האיוולת" המתאר מדיניות מטופשת של מדינות שהביאו על עצמן אסונות ופגעים רבים, במו ידיהן. היא קובעת שלושה תנאים כדי להגדיר מדיניות של מדינה כאיוולת: א.התוצאות השליליות ייראו בעליל בזמן אמת, ולא רק בראייה שלאחר מעשה, ב.חייבת להיות דרך פעולה חלופית, שאותה אפשר היה לנקוט, ג. המדיניות היא מדיניותה של קבוצה, ולא של יחידים.
מדינת ישראל, ובפרט הכנסת האחרונה נהגו מדיניות איוולת של ממש בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה, והמדיניות הזו עמדה בכל הפרמטרים שמנתה טוכמן להפיכתה למדיניות איוולת. לא פלא איפוא שאנו לא מזילים דמעה על נפילתה בטרם עת של כנסת זו, ומייחלים לכנסת חדשה, ציונית יותר, יהודית יותר וחכמה יותר.