"ותצא דינה... לראות בבנות הארץ. וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ... ויענה" (לד,א-ב)
הטרדות-הטרדות
מזה זמן ניכר, אחוז גבוה ממהדורות החדשות מוקדש לדרמות סביב הטרדות שבינו-לבינה, הכוללות מציצנות, חקירות, עסקאות טיעון והתפטרויות. אינני פעיל ברשתות חברתיות ואני מנותק, איפוא, מחגיגת ה'הטרדות' הגועשת המתרחשות בזירה זו. ותימלא הארץ חמס ואנס.
ברוך השם שנתן לנשים בדורנו עוז ותעצומות להתלונן ולהתגונן כלפי מעשים שבעבר נטו להשתיקם. בחוגים מסוימים ההטרדות והניצול והכפייה היו - ואולי ועדין - תרבות של אדנות ופיקוד ושליטה וטובות-הנאה כגמול, מוסכם או כפוי, לטובות-הנאה. ברוך השם שנתן לארגוני נשים בדורנו כח ומעמד להציף את הנושא, לעודד נפגעות להתייצב בגילוי פנים מול הנילון, ו[לעתים] בהסתר פנים מול התקשורת, ולגול מעלינו חרפה זו "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" (קהלת ח,ט). ברוך השם אשר נתן לשופטים בינה להעניש את החוטאים, בלי לשאת פנים למעמדם ולתפקידם, ואפילו ללא התחשבות במחיר האישי הכבד שהם משלמים. אדרבה, ככל שהפוגע הוא רם מעלה יותר נפילתו קשה יותר, וההתחשבות האישית בו אולי נמוכה יותר (ראו פרשת משה קצב). והנה הערת אגב; אני רואה קוראים וקוראות מופתעים מדברי השבח שבפי למערכת המשפט, שלא כדרכי. אכן, קיימת אצלי אבחנה רבתי בין יחסי לבית המשפט הפלילי והאזרחי לבין מגעו הבלתי-טהור, לעתים רבות, בנושאים לאומיים, ערכיים, השקפתיים או דתיים.
סכנת נשק עלילה
מיצבור המקרים המתגלגלים לאחרונה בתקשורת ותוצאותיהן, והכח הרב שניתן בידי כל תליין בפייסבוק או מצייץ מירכתי ביתו - כל אלו מציידים את הנשים בנשק רב עוצמה אשר אני חושש שיתפתח ויתפח. לא מעט סיפורים מהלכים על סחטנות טרמפיסטיות אלמוניות שתבעו הסעה עד לביתן, עשרות ק"מ נוספים, "אחרת אתלונן על הטרדה, וגם אם אתבדה - תוזמן לחקירה ותמונתך תפורסם וקלונך ימריא ומעבידך יכבוש שכרך, ואם יתמזל מזלי גם תיאלץ לפצותני". ואם הגברת/הנערה מתוחכמת די לה בהנחת יד על ירך הנהג או על זרוע הבוס כדי לייצר את העשן שבלעדיו אין אש. סצנה כזו עלולה להתרחש, וביתר שאת, בכל משרד, חנות, סניף בנק או קופת-חולים. שאפתנית יכולה ליזום מסרוני ווטסאפ מתחנחנים והטרף בידה; הוכחה מתועדת הרומזת ל"יחסי מרות, בהסכמה!"
האם החוק מאפשר להעניש בחומרה גם את הצד הנשי אם יתברר כי רקחה עלילה, או ניפחה עכבר לממדי חמור? ללא איזון כזה, שיגבה מחיר גבוה בהתאם למעמד 'הגבר הפוגע' - הצדק מאתנו והלאה.
מידתיות וגיליוטינות
אינני סניגורם של 'הפוגעים', אך בהתאם לעקרון 'המידתיות' המקודש במשפט (ויש לו תימוכין גם בהלכה) חושבני שהכרחי לדרג את חטאי 'בינו לבינה', ולא להסתפק בשתי מילים 'הטרדה' ו'אינוס' בלבד. מה זה בדיוק 'הטרדה מילולית' כאשר אפשר לתרחש עשר מדרגות בקטגוריה זו? האם בשפת העם נשיקת ראש ללא הסכמה קרויה 'אינוס'? אני רואה את זקיפת הגבה בעיני הקוראים/ות: "מה, הרב מסנגר על המטרידים? מיקל ראש?" לא! באתי רק להזכיר שבכיכר השוק התקשורתי אוהבים גיליוטינות...
* * *
להלן צרור מדרשים על תרומתה, מבלי משים, של דינה הנאנסת;
"ותצא דינה בת לאה...לראות בבנות הארץ" (לד,א). רש"י (מבראשית רבה פ): "על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר 'ותצא לאה לקראתו' (ל,טז). ועליה משלו המשל: כאמה כבתה".
"לראות בבנות הארץ - יצתה להראות יופיה" (מדרש לקח טוב). "לראות וליראות" (תנחומא וישלח י).
"משל לאחד שהיה בידו ליטרא של בשר [=עטעוף]. כיון שגילה אותה ירד העוף וחטפה ממנו" (בראשית רבה פ).
(נכתב במוצ"ש ויצא)