'פרשת השבוע' הפוליטי היתה מיתווה הגיוס ו'עולם התורה'. מאשימים את 'הבית היהודי' ו'יש עתיד' ברדיפת עולם התורה, ואפילו ברצון ל'הכחידו'. ראש החץ לחיצי-האשמה זו היא ש"ס הפוליטית, המגנה את 'הבית היהודי' כ'בית גויים', ובמקביל מקוננת על 'החרמתה' הפוליטית, כתגובה. ריב זה מניע אותי לכתוב מילה או שתים על 'עולם התורה', על החרמות ועל ש"ס. ואקדים, אני סבור שראוי לאחד כוחות בעולם הדתי ולהגיע להבנות בנושאי דת ומדינה, בטחון ושלום. לפני הבחירות קראתי במדור זה (בנאיביות, יש להודות) להקמת חזית דתית בהובלת ש"ס שנחזתה כמפלגה הגדולה מאחיותיה.
'עולם התורה'
אני כופר בהגמוניה חרדית על 'עולם התורה'. מושג פוליטי-חברתי זה נוכס ע"י המפלגות ש"ס ו'יהדות התורה' כשם נרדף ל'עולם הישיבות' שלהן, בהנהגת הפלג הליטאי. בראש המדור ציטטנו שכתר תורה "הרוצה ליקח יבוא ויקח", והם אכן רצו ולקחו, וניכסו בעלות לעצמן.
ובכן, 'עולם הישיבות הליטאי' אינו בעלים על עולם התורה הרחב מני ים. גם אם יעמיקו ויגביהו, ירחיבו ויאדירו עולם זה - הם אינם הזכיינים הבלעדיים. בספרות התורנית של ה'אחרונים' רווח הביטוי "מקשין העולם" המכוון ל'עולם התורה' כולו העוסק בהוויות אביי ורבא. עולם זה פתוח לכל לומדי תורתך באהבה, ואינו שמור למפלגות פוליטיות מסויימות, ואפילו לא לאסכולה השקפתית או לימודית אחת.
לצערנו נתפרדה התורה לכמה זרמים, כאשר חרב-מתהפכת חדה נעוצה בין בית המדרש החרדי ל'עולם התורה הדתי-לאומי', הציוני, הארצישראלי. וייאמר בגאון: יש לנו עולם תורה עשיר ורחב; יש לנו ספרות תורנית פרה ורבה הן בתחום ההלכתי, הן בתחומי האגדה, התנ"ך, האמונה, החסידות, הקבלה ובכל פינות התורה. נרים ראש ונרעים; עולם התורה שלנו עשיר משלכם - בעיסוקי תנ"ך ומדרש; בבירורי הלכות 'תורת חיים' בנושאי חברה, מדינה ואקטואליה; בספרות אמונית עכשווית ובעוד כמה וכמה מעלות טובות למקום עלינו. יש לנו עולם רחב של לומדים, פוסקים, דיינים ו'גדויילים'; רבנן ותלמידהון ותלמידי תלמידהון, בעלי תריסין בפלפולא של תורה, בפסיקת הלכה ובחינוך לאמונה ולמידות המעוטרים בכתרה של תורה. יש לנו פריסה רחבה של ישיבות הסדר ו'קדושות', כוללי אברכים, בתי מדרש גבוהים להוראה, מכינות וריבואות בעלי-בתים הרכונים על הדף היומי. וכן, יש לנו גם אולפנות, מדרשות ומכללות לבנות ולנשים, ותפארתנו גם על זו הדרך, העולה על 'שלכם'.
אוי, שכחתי פרט שולי; כל אלו שירתו בצבא ובשירות לאומי. הם נאמנים למדינה שלנו, ואפילו נושאים ברכה לשלומה. על 'עוון' זה להט החרב המתהפכת בידי 'בעלי הבית', קרי: המפלגות החרדיות, מגרשת מגן עדן של 'עולם התורה' הצפון להם בלבד, כביכול.
החרמות-של-תורה
ומכאן ל'החרמות', מי מחרים ומי מוחרם; אין זה סוד שהספרות התורנית הבוקעת מעולם התורה הארצישראלי מוחרמת חד-צדדית ע"י עולם התורה החרדי. גם אם אוכל להבין, ולא להסכים, להתעלמות מספרי ההגות הציונית-תורנית, ממשנתו של הראי"ה קוק וממשיכיו, שמא יציצו ויפגעו השקפתית, לא אוכל להבין ולא להשלים עם החרמת הספרות ההלכתית הנוצרת בבית המדרש הארצישראלי. אני כותב זאת גם כבעל-ענין; ל"ב כרכי 'תחומין' (בהוצאת מכון 'צומת'), המלאים מזן אל זן הלכתי, נעדרים בעקשנות ממדפי אוצרות הספרים ובתי הכנסת בעולם התורה השוביניסטי, הטוען לבלעדיות על כתרה של תורה. האם ניתן למצוא שם את ספרי השו"ת של הרבנים קוק, הרצוג וישראלי זצ"ל ואריאל, ליאור ואבינר שליט"א, ורבים-רבים מסיעתם?
ואלך רכיל אגלה סוד; ה'החרמה' אינה בשל תוכן ספרות זו. היא נובעת מחשש (ממשי, יש להודות) שמא פרחי הלומדים יגלו ש'יש תורה בגויים'; יש 'עולם תורה ארצישראלי'. עדיף להתכחש לעדויות חרותות באש שחורה ע"ג לבנה שגם מי שמשרת שבועיים בשנה במילואים יכול להיות בעל-שמועה.
קושיא בש"ס
תמיהת תמיהתי היא כלפי ש"ס, והיחלצותה למלחמת 'גזירת הגיוס' ו'הכחדת עולם התורה'. כמדומני ש(כמעט) כל ח"כי ש"ס מחזיקים פנקס מילואים. הציבור הש"סי הרחב - הקלאסי, העם שבשדות - שירת בצה"ל ומתפלל לשלום חייליו. מה להם ולמלחמה זו? ואלך רכיל אגלה סוד; קיימת בש"ס מעין התבטלות כלפי 'עולם התורה' הליטאי. כדי לזכות בלגיטימציה 'ליטאית' מעודדים בש"ס הפוליטית החרמה כלפי 'עולם התורה הארצישראלי', בניגוד לעמדתם הטבעית של מצביעיה. כמדומה שהם אפילו קולניים יותר מ'יהדות התורה'. חבל! ש"ס יכלה להיות בדיוק ה'גשר' בין עולמות התורה!