הדברים הבאים לוקים בחסר ובחוסר דיוקים. ואעפ"כ יש צורך לכתוב את הדברים ע"מ לתת תמונה כללית של הויכוח בנושא הגיור.
ישנם שתי גישות עיקריות בין הפוסקים לגבי קבלת מצוות בגיור. הגישה האחת אפשר לכנות אותה גישת הגר"ש עמאר (שעל פיה גייר הרב דרוקמן) היינו, שהגר צריך לומר שמקבל על עצמו את כל המצוות ואם בה"ד מתרשם לפי מיטב שיפוטו שהדברים כנים הם, אז אע"פ שבאמת הגר אינו חושב לעשות כן, יש לנו כלל: "דברים שבלב אינם דברים".
על פי התרשמות שטחית מדברי הרב מזוז נראה שהוא אוחז, כנראה, באותה שיטה: "רק אם אמר 'אני מקבל כל התורה חוץ מדקדוק אחד' אין מקבלין אותו, אבל אם לא אמר כן ונראה שהוא אוהב ומתאמץ להתגייר, דברים שבלב אינם דברים ומקבלין אותו". שאר דברי הרב מזוז נוגעים לעניין דיעבד.
הגישה השנייה מתחלקת לכמה גישות מדברי פוסקים דוגמת האור לציון שסוברים שלא שייך לומר "דברים שבלב אינם דברים" כאשר מעשיו מוכיחים להיפך וכלה בפוסקים שאומרים שצריך אומדנה ברורה יותר ולא ייתכן לומר כך כאשר יש נתונים המדברים על כך ש90 או 80 אחוז מהמתגיירים אינם דתיים.
אגב, בעניין הזה הגישה של הרב סתיו דומה דווקא לגישה המחמירה יותר. הרב סתיו אומר: אל תעבדו עלינו בעיניים, אנחנו יודעים שהם לא באמת מתכוונים להיות דתיים. אך בעוד מסקנת הרב סתיו היא שיש לוותר על קבלת המצוות (ועל כך בהמשך) סוברים הפוסקים הללו שאין לקבל את הגיורים ההמוניים, כיון שע"פ רוב הם לא מתכוונים באמת לשמור תורה ומצוות.
עד כאן שתי גישות הלכתיות מקובלות באופן כללי, האחת מחמירה והאחת מקלה, כמקובל בין הפוסקים.
אך הרב סתיו וכמדומני שגם הרב ריסקין אומרים דבר אחר באופן מהותי. הרב סתיו אומר כך: עד לפני כמאתיים שנה אכן הזהות הלאומית-היהודית הייתה מורכבת רק משמירת מצוות, אך לא עוד. במאתיים השנים האחרונות הזהות היהודית היא לאומית בעיקרה ולכן הוא חושב שאפשר לקבל גרים על סמך הזדהות עם העם היהודי בתוספת קבלת מצוות חלקית שמקבילה למה שאנו מכנים היום 'מסורתיים'.
הרב סתיו נסמך כביכול על הרב עוזיאל ועוד, אך כבר רבים חלקו עליו והוכיחו שלא מיניה ולא מקצתיה.
דרך אגב, לאחרונה הועלתה גם הצעה מקרב רבני צהר לגייר ילדים קטנים. לומדי הדף היומי יגיעו לסוגיא הזו בעוד יומיים-שלושה. מעיון בדברי רש"י ותוס' בסוגיא הם יגלו שהדברים אינם פשוטים כלל וכלל (מומלץ לעיין בדברי הרב קוק בשו"ת דעת כהן סי' קמז).
שתי הערות לסיום:
-
כפי שכבר כתבתי, הדברים הללו אינם מדיוקים כלל וכלל, אלא רק באים לתת מבט כללי על הגישות השונות ולהבדיל בין דברי הרב מזוז לגישת הרב סתיו.
-
מן הראוי שלא להעלות נושאים הלכתיים מורכבים בבמות מעין אלו. לומר שרב פלוני פסק על פי הגישה הליברלית או החרד"לית, זה חוטא לא רק לרב, אלא גם לציבור שקונה את הדברים כפי שהם מוצגים וחבל.