מה קרה לתורה העמוקה ומאירת הפנים של הרב קוק זצ"ל? לאן נעלמה הסנגוריה שלמדנו בבית מדרשו? דווקא באותם בתי מדרש המתאמצים ללכת בדרכו של הרב ומאמינים ברלוונטיות של דבריו לדורנו, נראה כאילו נעלם לימוד הזכות ומשתלטת לה תפיסה הרואה במי שרחוק לצערנו מדרך התורה, רשע וסוטה שיש להשפילו וללעוג לו. האם לא היה זה הרב זצ"ל שהורנו כיצד לראות את האורות גם במעבה החושך? כיצד לצלול דווקא לתוך תהומות הכפירה ולחלץ ממנה אבנים טובות ומרגליות?
למכינה בעלי ולרב יגאל לוינשטיין זכויות רבות בהעמדת תלמידים הרבה ותרומה אדירה לצה"ל בהיותם דוגמה ומופת לעם ישראל בדרך ראויה ומקדשת שם שמים. עם זאת, ודווקא בשל זאת, נראה לי שאי אפשר לשתוק כנגד הדברים החמורים שאמר בשבוע החולף בכנס בירושלים. הכינוי המשפיל, "סוטים", כלפי אנשי הקהילה הלהט"בית - כאילו לא נרצחה כאן ילדה רק לפני שנה על רקע של שנאה ותיעוב - הוא ביטוי חמור העלול להביא לפגיעה בנפש ממש.
כתלמידי תלמידיו של הרב קוק, אמונים אנו על יחס אחר לאחינו בני ישראל שהתרחקו מחיים של תורה ומצוות: "ובכלל אני מוצא שגם על אחינו הרחוקים, הננו מוזהרים להתנהג בדרך כבוד ונימוס. להילחם על הרע והחטא, ולא על רעים וחוטאים, ועל ידי דרכי נועם ונתיבות כבוד ושלום נוכל הרבה יותר לתקן ולהציל מאשר ע"י משטמה וקינטוריא" (אגרות, ח"ב עמ' רעא).
בהמשך דבריו בכנס, הרב יגאל ביקר את צה"ל המנסה לחנך את קציניו לא רק על המסר של גדולתה של מדינת ישראל הריבונית, אלא גם על הסכנה של התפרצות החיה שבאדם. בעיני, ביקורת זו אינה במקומה. פרשיות שלמות בתורתנו - הן זו שבכתב והן זו שבעל פה - עוסקות בסכנות אלו, של התפרצות היצרים אצל מחנה היוצא לקרב, ואל לנו לנהוג אחרת. אם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם. ואם ראשונים כבני אדם, אנו כחמורים.
בנוסף, הרב אמר אמירות קשות על אחינו הרפורמים ומדבריו עולה כאילו הרפורמים אינם יהודים. כאן המקום להזכיר דברים שאמר מורי הרב עמיטל ז"ל כבר לפני שנים רבות, היחס הקשה לרפורמים בעבר היה לו מקום בעת שהם היוו את הדרך החוצה מהעם היהודי והם שגרמו ועודדו את ההתבוללות, אך בימינו אנו זהו לא המצב. ודאי יש גם היום רבנים רפורמים המשיאים לא עלינו יהודים עם נכרים ואותם בלי ספק יש להוקיע, אולם כיום, כאשר מכת ההתבוללות חמורה ונוראה כל כך במקומות רבים, התנועה הרפורמית (שיש אכן תהום בין אמונתנו לזו שלהם) מהווה דווקא מחסום ותריס בפני ההתבוללות בכך שהיא מזמנת יחדיו יהודים ויהודיות ומקיימת עימם פעולות שיש כדי לשמר איזו שהיא זיקה לעם ישראל למדינת ישראל ולעיתים, גם בדרך כלשהי, לתורת ישראל. הצרה הנוראה של ההתבוללות היא בעיקר אצל אלו שאינם קשורים לשום תנועה יהודית. ההחלטה המרחיקה את הרפורמים מאתנו קורעת מעם ישראל חלק גדול של יהודים טובים שהם חלק ממנו.
אני מציע לרב יגאל לאמץ את דברי הרב קוק לשיר השירים: האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך.
הכותב הוא חבר הנהלה בארגון רבני 'בית הלל'