קראתי באתר 'כיפה' שמתקיימים מגעים בין משרדי הממשלה, לבטל את הצורך בהשגחה של הרבנות הראשית על מוצרי מזון מיובאים.
לעניות דעתי מדובר בהסרת הגנה חשובה על ציבור צרכני הכשרות בישראל. תפקיד המדינה להגן על הצרכן הישראלי מפני הונאה בכל התחומים, כשבתחום הכשרות ממלאת הרבנות הראשית, כגוף ממלכתי, תפקיד זה.
בחו"ל קיימים גופי כשרות רבים חלקם מקצועיים וחלקם פחות, חלקם אורתודוכסיים וחלקם קונסרבטיבים או רפורמיים. הצרכן הישראלי אינו יכול להתמצא ולהכיר את כל גופי הכשרות הרציניים בכל מדינות העולם. מסיבה זו יש צורך בגוף של הרבנות הראשית המבקר את גופי הכשרות השונים בחו"ל.
נתקלתי פעמים רבות בעבר במקרים של מוצרים שהגיעו מחו"ל כשעליהם אישור כשרות ללא אישור הרבנות הראשית. מתוקף תפקידי כרב העיר מיתר בדקתי את העניין והתברר במקרים בהם לא היה גיבוי רבני מקצועי לתעודת הכשרות.
במקרה אשר אליו נחשפתי בעבר, התגלה כי כשרות תמימה אשר הגיעה למיתר, התבררה ככשרות של 'רבה' (רבנית רפורמית) באירופה אשר השתמשה בשמי ונתנה אישור על כשרות לפי כללי 'ההיגיינה היהודיים', לא פחות.
בין הרבנות הראשית לבין הOU, ארגון הכשרות הגדול ביותר בארצות הברית, אמנם ישנם חילוקי דעות הלכתיים בעניין מוצרי חלב המכילים חלב נוכרי, וכתוצאה מכך יש גבינות שיהודי ארה"ב התרגלו לאכול בחו"ל ואינן מאושרות בארץ.
ניתן לעניות דעתי להתיר לייבא מוצרים אשר מוצרים המכילים חלב נוכרי, כשהם מסומנים ככשרים לאוכלי חלב זה (כפי שקורה כיום בנושא אבקת חלב נוכרי), ייתכן וצריך לרענן נהלים מסויימים, יתכן ויש מקומות בהם ניתן למצוא דרכים לחסוך בעלויות, אך יחד עם זאת אין סיבה לשפוך את התינוק עם המים. ולחשוף את הצרכן הישראלי להונאת כשרות בסדר גודל עצום, שעימה לא יוכל להתמודד.
טוב יעשו במשרד האוצר אם יעבדו יחד עם הרבנות הראשית, ומחלקת הונאה בכשרות, כך ששני הצדדים ירוויחו. מחד יתאפשר לאזרחי ישראל לצרוך מוצרים כשרים בזול ובמבחר נרחב, ומנגד לא יפתח פתח להונאות ולעבירות על איסור כשרות.
הכותב הוא רב היישוב מיתר