הצטערתי לקרוא את מאמרו של הרב שמואל אליהו שהתייחס לגיוס נשים לצה"ל. הצטערתי, כי עצוב לראות אדם הרואה עצמו מועמד לרבנות הראשית, נופל בפח השיפוט הקולקטיבי ומכפיש ציבור שלם.
הצטערתי, כי מסתבר שהלוקש "מרשות אביה לרשות בעלה" שמכרו בימי נעורי לתלמידות אולפנות, התחלף כמסתבר בלוקש אופנתי יותר- גיוס נשים כקונספירציה שמאלנית
הצטערתי, כי במקום להציע דרך אחרת באמירות חיוביות, מרגיש הרב אליהו צורך לזרוק רפש בפניהן של אותן צעירות חדורות אמונה ומוטיבציה, אשר בוחרות בשירות צבאי כדרך להביע את מחויבותן העמוקה לעם ישראל ולמדינת ישראל.
הצטערתי, כי כבר אין כל חשיבות לעובדות וכל אמירה עוברת מסך- "שברי מאמץ"? "יוצאות פגועות?" ולא די בזאת אלא "מחלישות את הצבא"? - יותר מכל זה מראה בעיני עד כמה מנותק הרב מהמציאות הישראלית האמיתית ועד כמה לא זכה להכיר חיילות - גם חילוניות וגם דתיות - המשרתות באומץ ובאמונה, במודיעין, בחינוך, באבחונים, בת"ש, ברפואה - במיטב היחידות ובמיטב התפקידים.
לא שירתתי בצבא. היתה לי הזכות לשרת שתי שנות שירות לאומי, שירות שאינני מתחרטת עליו לרגע. אך עם השנים הכרתי נשים רבות אשר שירתו בצה"ל ולא רק שלא יצאו "פגועות", אלא מספרות על השירות כחוויה מחזקת, משמעותית ומפגישה עם ישראל האמיתית. זו שהרב אליהו ורבנים מבית מדרשו מתאמצים כל כך להרחיק מבנות הציונות הדתית - כאילו הן חלשות מידי מכדי להתמודד עם אתגרי הדור האמיתיים.
קיימת כיום מסגרות מעולות המלוות חיילות דתיות ומעניקות להן ליווי רוחני, קביעת עתים לתורה ואף ייעוץ בעת הצורך. בעידן שבו צעירות מצהירות על דתיותן בניסיון להשתמט מצה"ל, או נישאות בנישואין פיקטיבים, בוחרות חיילות דתיות לא אחת להינשא במהלך השירות הצבאי ובכל זאת להמשיכו.
בתוך כל הצער שחשתי, מצאתי נקודה אחת לשמחה, כי דווקא בקריאה הלעגנית שלו להצגת עובדות, בא הרב אליהו לקלל ונמצא מברך: זו ההזמנות להזכיר שוב שורה של מחקרים שנערכו בנושא והמעידים כי רמתן הדתית של רוב המשרתות בצה"ל איננה משתנה, וכי באחוזים לא מעטים הן אף מעידות על התחזקות דתית. כך למשל מחקר שערכו שערכו ד"ר יחיאל פריש וד"ר משה סטופל ממכללת שאנן.
כי אין אפוטרופוס לאמונה. אין דרך אחת לעבוד את ה' ולהתקרב אליו. וישנן נשים רבות שמוצאות דרך זו בשירות הצבאי. ולנו לא נותר אלא לעודד אותן, לתמוך בהן, לספק להן את המסגרות והליווי אשר יאפשרו להן להגשים את שאיפתן לשרת, ולעמוד משתאים כנגד מסירותן הרבה ותרומתן המכרעת לבטחון המדינה ולחברה הישראלית.
הכותבת היא חברת הנהלת תנועת נאמני תורה ועבודה