הרבנות קברה את חוק הגיור, אבל לא את בעיית הגיור

בשבוע שעבר התבשרנו שהרבנות הראשית הזמינה חוות דעת משפטית פרטית הקובעת כי החלטת הממשלה להעברת חוק הגיור אינה חוקית. בכך, לעת עתה, הרבנות "קברה" את החוק שעבר רק לפני כשלושה חודשים בכנסת. למי שאינו יודע, מטרת חוק הגיור היתה לאפשר לרבנים מקומיים, הכפופים לרבנות הראשית, לבצע גיורים בעיר כהונתם (כפי שהם, לדוגמא, מחתנים), ובכך לפתוח, ולו במעט, את שערי הגיור החסומים. זאת ועוד, הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, יצא גם בהצהרה חד משמעית, לפיה הוא לא מתכוון לחתום על תעודות הגיור של אלו שהתגיירו באמצעות רבנים מקומיים - אותם אלה שהממשלה הסמיכה לגייר בחסות החוק.

הגם כי המניעים לעמדת הרבנות הראשית הם ברובם פוליטיים ולא הלכתיים, על ידי קבירת החוק, הרבנות, שוב, טומנת את ראשה בחול בכל הנוגע לסוגיית הגיור.

על פי הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, חיים היום בארץ יותר מ- 349 אלף איש (בעיקר עולים מרוסיה), הרשומים במרשם האוכלוסין כ"חסרי דת". עולים אלה, הובאו לכאן במאמצים כבירים והם מהווים היום כששה אחוזים מהאוכלוסיה היהודית - מבחינה תרבותית ולא הלכתית - בישראל. הרבנות פשוט מתעלמת מקיומם.

עבור רבים מהעולים זהותם יהודית לכל דבר וענין. הם קשרו את גורלם בגורל העם היהודי, הם מחנכים את ילדיהם בחינוך יהודי, וכמובן, מתגייסים לצבא. אולי מספרים יסברו את האוזן; בכל שנה, 88 אלף תלמידים מתוך הלומדים בבתי הספר הממלכתיים יהודים רשומים כ"חסרי דת" וכ- 7,500 מהם מתגייסים לצה"ל. 4,500 איש מתוך המתחתנים בכל שנה אינם מוכרים כיהודים, ועל כן אינם יכולים להתחתן ברבנות. בעיני הרבנות, אנשים אלה אינם קיימים.

סוגיית הגיור היא סוגיה מורכבת והיא מציפה מספר בעיות במישורים שונים. במישור הציוני, הבאת מאות אלפי עולים לארץ מתוקף חוק השבות, מתוך הכרה שהם שייכים ללאום היהודי, ולא לאפשר להם להתגייר ולהשתייך לעם היהודי גם מבחינה הלכתית, כמוה כסטירת לחי מצלצלת. במישור ההלכתי, מאז העליה הרוסית מספר נישואי התערובת הולך וגדל. האם אנו מעוניינים להתמודד עם סכנת התבוללות, כאן, בארץ - מה שיאלץ אותנו בעתיד לנהל ספרי יוחסין, תוך פילוג העם? ובמישור האנושי, איך אנחנו יכולים לתבוע מחייל למסור נפשו בצבא כחלק מהעם היהודי, אך לא מוכנים לאפשר לו להיקבר כיהודי?

הרבנות והמשרד לשירותי דת ממשיכים לטעון כי עולים אלה, ובעיקר ילדיהם, אינם מעוניינים להתגייר. אולם הסקר העדכני ביותר מראה כי 76% מעוניינים בתהליך גיור והיו בוחרים בו, לו היה יודעים שהוא בר השגה.

הרבנות יכולה להמשיך להעמיד פנים, אך הגיע הזמן שהעם בישראל יפסיק להתעלם. אנו זקוקים לפתרון מיידי, ואם הרבנות אינה יכולה לספק אותו, אולי הגיע הזמן לחפש אותו במקום אחר.

הכותב הוא ראש עמותת עתים