בשנים האחרונות עולה יותר ויותר השאלה - מה יהיה קו פרשת המים של הציבור הדתי-הלאומי?
הציבור הדתי-לאומי הוא ציבור רחב מאוד, ציבור שכולל בתוכו הרבה קבוצות ששונות אחת מהשניה בצורה משמעותית בהרבה דברים, כולל בתפיסת עולם. על רקע מציאות זאת נשאלת השאלה - לאן הולכת הציונות הדתית? אנשים מחכים לראות מה ילד יום, מה יהיה קו פרשת המים שעליו הדברים יחתכו? יחס למדינה? לתורה? לארץ ישראל? הציונות הדתית מתלבטת בשאלת זהות, זאת התחושה שנמצאת באויר. הדברים ידועים וכבר דנו בהם רבות.
אני חושב שמערכת הבחירות הנוכחית נותנת לנו את התשובה. קו פרשת המים הוא - האם הלכה ב'שולחן ערוך' היא דבר מחייב או לא. ובשתי מילים - מחויבות להלכה.
'מפלגת הבית' של הציונות הדתית והעומד בראשה (שבעולם הפוליטי הנוכחי זה היינו הך, ע"ע כחלון, לפיד ועוד) מובילים קו של חוסר מחויבות להלכה, תפיסה שאומרת שבסופו של דבר 'סעיף בשו"ע' הוא המלצה בלבד. לא מדובר ברכילות ולשון הרע שצריך בשבילם איזה מצלמה נסתרת, אלא בקו הפומבי והגלוי של המפלגה: שירת נשים וחוסר צניעות בפרסומים הרשמיים של המפלגה. ראש מפלגה שלא שומר נגיעה ומתראיין לתוכנית טלוויזיה שמשודרת בשבת. הוא גם לא מתבייש להודיע לכולם שהוא מתפלל 'כשיש לו זמן'. וזה רק כמה מהנקודות הבולטות. השדר שהמפלגה משדרת לציבור הוא - 'אנחנו מפלגה דתית, אבל להיות דתי זה לא מחייב עד הסוף'. ונדגיש - הנושא כאן הוא לא איזה אדם כלשהו אלא המפלגה.
הבעיה הגדולה והמדאיגה בכל הסיפור, היא תגובת הציבור. למעט יחידים אין פוצה פה ומצפצף. מסיבות שונות (לא לפגוע במפלגה וכד') הציבור הרחב והמיינסטרים של הציונות דתית אפילו לא מוחים כנגד התופעה הזאת. כולם שותקים. והשתיקה הזאת נותנת לגיטימציה ומשרישה בציבור את הנורמות החדשות.
ההשפעה הציבורית והחינוכית שיש למהלך הזה היא גדולה ומזיקה. פשוט מושכים את השטיח מתחת לכל החינוך הדתי. איך ר"מ בישיבה תיכונית מסוגל לדבר על חשיבות התפילה גם במצבים קשים כשראש המפלגה הדתית לא מסתיר את זה שמתפללים רק כשיש זמן? האם הציבור הדתי-לאומי בכלל והחייל הדתי בפרט יכולים להיאבק נגד שירת נשים בצבא, כשהמפלגה הדתית נותנת מקום רשמי לשירת נשים? האם שייך לדבר בסניף בנ"ע על שמירת נגיעה כשראשי הציבור לא מקפידים על זה? איך נראית התביעה שלנו לשמירת שבת ציבורית כשאנחנו חלק מאותו חילול שבת עצמו?
אז ת'כלס לאן כל זה מוביל אותנו? לטשטוש הזהות הדתית שלנו ולשמירת מצוות חברתית ולא דתית. גם הציבור החילוני מקיים מצוות מסוימות כחלק מהאוירה החברתית שלו. שולחים מנות בפורים, מדליקים נרות בחנוכה אוכלים תפוח בדבש בראש השנה ועוד ועוד. ודאי שזה יותר טוב מכלום, אבל זה לא שמירת תורה ומצוות. הציבור הדתי לאומי ייצור לעצמו אורח חיים דתי-חברתי. מתפללים כשיש זמן, שומרים על צניעות כשזה נוח, שומרים שבת כי זה נחמד. ואל תגידו שזה לא יכול להיות כי כבר היום בשוליים של הציבור הדתי יש קהילות דומות לזה, והבעיה היא שזה התדמית הרשמית של הציבור הדתי-לאומי היום.
ברור שכרגע רובו המכריע של הציבור לא נמצא שם, הוא רואה את עצמו מחויב להלכה, גם אם לא תמיד הוא עומד בזה כמו שצריך. אבל ההשפעה הציבורית והחינוכית של הנורמות החדשות עלולה להוביל תוך דור אחד למצב שזאת תהיה הנורמה של הציבור הדתי-לאומי.
על רקע המשבר הגדול הזה כל מי שירגיש מחויבות לכל סעיף בשו"ע יאלץ לפרוש מהציבור הדתי-לאומי וכך יקום ציבור חדש. אתם רוצים- תקראו לו חרדל"י...
תשאלו אותי: אבל רוב חברי הכנסת הם תורניים וודאי שיש להם מחויבות להלכה? תשובה: נכון, אבל זה רק מעצים את הבעיה. אם המפלגה הייתה מזוהה כלייטית הבעיה הייתה מצטמצמת ל20% מהציבור הדתי-לאומי והרוב לא היו נפגעים מטשטוש הזהות הדתית שלהם. הנוכחות של חברי הכנסת התורניים והגיבוי של הציבור, נותנים לגיטימציה ומשרישים את הנורמה הזאת בציבור הרחב.
אז תגידו - מה חדש? גם המפד"ל הישנה לא הייתה סמל להקפדה על קלה כבחמורה. התשובה היא חד משמעית - לא נכון! במפד"ל היה ברור לכולם שהקו הרשמי של המפלגה מחויב במאת האחוזים להלכה ולא היה עולה על דעתם לעשות דברים פומביים שהם היפך ההלכה. אתם מדמיינים מישהו מהם מצהיר בפומבי, תוך כדי מערכת בחירות, שהוא מתפלל כשיש לו זמן?!
כן, אני יודע שיש כמה וכמה רבנים בכירים בציונות הדתית שתומכים במפלגה, וודאי שהם לא חשודים במיעוט תורה ויראת שמיים. האמת - אני לא חושב שאני יותר צדיק מהם. בעיני זאת שאלה טובה ואין לי תשובה בעניין הזה. אשמח מאד שיסבירו לי מה הטעות שלי ולמה הם צודקים.
אז מה עושים? קודם כל, הכי חשוב שכל אחד בצורה אישית יחזק את היראת שמים שלו ויוסיף דקדוק בכל פרט ופרט בהלכה.
וברמה הפוליטית: סור מרע ועשה טוב.
סור מרע זה לקרוא לנפתלי בנט ושותפיו לעזוב את המפלגה הדתית ולעבור לליכוד, ובכך למנוע את המשך טשטוש הזהות הדתית של כולנו. בטוח שהוא הרבה יותר טוב מרוב חברי הכנסת של הליכוד ומשם הוא יכול לעשות הרבה טוב לעם ישראל. הליכוד לא מוגדר כמפלגה דתית. כבר לפני מאה שנה החליטה הציונות הדתית שהיא משתתפת עם החילונים בבניין הארץ ובטחונה, אבל לא מזדהה איתם בנושאי דת ותורה, ולכן לא יהיה בזה פגיעה במחויבות להלכה בציבור הדתי-לאומי.
עשה טוב זה להצביע למפלגה שחורטת על דגלה מחויבות לתורה ולהלכה, ומחזקת את הזהות התורנית של הציבור הדתי-לאומי.
ושאלה אחרונה: מי שלח אותי? וכמה יוני שטבון שילם לי בשביל המאמר הזה? אז בלב שלם - אין לי שום קשר לאף מפלגה ולאף מטה בחירות. מעולם לא שוחחתי עם מישהו מהמתמודדים בבחירות האלו, וגם לא עם מישהו מאנשיהם. ובכל מקרה - תתייחסו לגופם של דברים, ולא לגופו של אדם.
אשמח מאד לתגובות: shirdatileumi@gmail.com