ככל שהדיווחים על הפגישות בין נציגי הבית היהודי לתקומה מתוארות במונחים השגרתיים של פגישה באווירה טובה, כך צריכים נאמני הבית היהודי להיות מודאגים יותר. בסופם של דברים, לאחר תשלומי מס השפתיים לאידיאולוגיה ולערכים כביכול, הסוגיה העיקרית קשורה לשריונים לנציגי תקומה.
מעבר לטענות המוכרות על חוסר השוויון בין המועמדים - חלקם ייאלצו להשקיע משאבים רבים בהתמודדות לעומת משורייני תקומה שיהיו פטורים מכך - יש מאחורי תופעת השריונים עיוות חמור במיוחד בכל הנוגע להרכבה הפנימי של הציונות הדתית וייצוגו של הרכב מגוון זה.
נניח לרגע שיש משהו בשמועות על שלושה שריונים או אפילו רק שני שריונים ריאליים לנציגי תקומה. הרי תקומה, לכל הפחות על פי הידוע והמוכר לנו, מייצגת את האגף החרדל"י בסוגיות דת ומדינה. מגמה זו ניכרת בקיומה של מועצת רבנים שלה נשמעים אנשי התנועה. ראינו זאת במאבק סביב בחירת הרב הראשי, בסוגיית חוק הגיור וכיוצא באלה.
במקרה ונציגי תקומה אכן משוריינים, הרי כל המשתייכים לאגף החרדל"י בין מתפקדי הבית היהודי משוחררים עתה לבחור מבין שאר המתמודדים את המועמדים המתאימים להם מהאגף החרדל"י. היוצא מכאן ששניים-שלושה מנציגי האגף החרדל"י יתמקמו ברשימה באמצעות שריון, ועוד שניים-שלושה, אולי יותר, יצטרפו אליהם בפריימריז.
במצב עניינים עלולים לקרות כמה דברים:
ראשית, הרשימה תתאפיין בצבעים חרד"ליים עזים ובולטים הרבה מעבר לכוחה של קבוצה חברתית זו בציונות הדתית. כבר בבחירות הקודמות היו מספיק עדויות של בוחרים פוטנציאליים בציונות הדתית, שמשקל היתר של תקומה ברשימה הרתיע אותם מלהצביע עבור הבית היהודי.
שנית, משקל יתר לאגף החרד"לי עלול להביא לכך שבוחרים חובשי כיפת השמיים המתנגדים למדיניות שמרנית בסוגיות דת ומדינה יירתעו מלתמוך במפלגה. ואין טעם לחשוב שהפרסונליזציה של הרשימה וההתמקדות בנפתלי בנט תציל בהכרח את המפלגה. יהיו מי שישחזרו את הקמפיין המוצלח "מי מסתתר מאחורי בנט". הפעם הקמפיין יוכל גם להראות בפועל את מתנגדי חוק הגיור, מתנגדי הרב סתו וכיוצא באלה מקרים מכהונת הכנסת הנוכחית.
ולבסוף, הפער שבין משקל יתר חרדל"י לבין מגמת ההובלה וההנהגה בעתיד. אין הובלה ולא תהיה שום הנהגה בעתיד כשהגוונים הבולטים ברשימה הם חרד"ליים. מפלגה שפניה להנהגה פותחת שורות, מקרינה יכולת להכיל אוכלוסיות רחבות יותר ומדיניות מתונה יותר. כל אלה יהפכו בלתי אפשריים כשהמגמה החרד"לית תזכה במקומות הרבה מעבר לכוחה ולמשקלה היהחסי בחברה הציונית הדתית.
אין לשכוח שגם כך הולך ונפתח פער גדול מאוד בין הרכב בוחריה של המפלגה לבין הרכב נבחריה הנוכחי ואף זה הצפוי. שאף אחד לא ישלה את עצמו. כמעט כל סקר שבו הבית היהודי מקבל מעל חמישה עשר מנדטים פירושו שמספר הבוחרים הדתיים מגיע רק למחצית התומכים או פחות מכך. לא ייתכן שהפער הזה יורחב עוד יותר באמצעות בולטות יתר של נציגי האגף השמרני יותר בציונות הדתית.
יש לברך את סגן השר הרב אלי בן-דהן שהודיע על כך שהוא שוקל להתמודד בפריימריז. טוב יעשו אנשי תקומה אם ילכו בדרכו. הן השאיפה לייצוגיות הולמת בתוך הציונות הדתית והן השאיפה להיפתח ולהגיע לאוכלוסיות חדשות כשלב בדרך להובלה ולהנהגה מחייבים שלילה נחרצת והתנגדות חד משמעית לכל סוג של שריון לאנשי תקומה.