אמרו לי לפתוח מסעדה משלי, מדוע? כי התלוננתי בביה"ד לעבודה, שהמעסיק מחייב אותי לתת משמרות בשבת. הסיפור המעוות הזה נשמע הגיוני ללא מעט חילוניים בארץ.
מעכשיו כל אחד שיבוא להתלונן על משהו בבית הדין לעבודה נגיד לו: פתח עסק משלך ושם תשמור על החוק. פיטרו אותך בהריון? פתחי משרד משלך. פיטרו אותך כי לא הסכמת לעמוד בקופה 8 שעות ברצף? פתח סופר משלך. ממש חברה לייעוץ עסקי. זכויות עובדים זה כזה פאסה.
במה הדברים אמורים, לאחרונה פנו מספר שחקני כדורגל לביה"ד לעבודה בטענה שהם רוצים גם לשמור שבת וגם לעבוד בתחום. השופטת קבעה שהחוק לצדם ושיש לאפשר להם לשמור שבת ולסיים את המשחקים שעה לפני שבת או להתחיל אותם שעה אחרי השבת. אבל, ללא מעט חילוניים זה נראה כמו אפוקליפסה וזה עוד בלשון המעטה.
להלן תקציר הדיון מביה"ד הפייסבוקאי לעבודה העוסק בעתירתם של "החילוניים" נגד "גנבי הכדורגל" הידועים לשמצה:
"לוקחים לנו את הכדורגל", אומרים חלק מהחילוניים. הוא שלנו. אנחנו האוהדים - הבעלים של הספורט הזה. למי אכפת מה השחקנים חושבים, מה אנחנו השחקן ה-12? אנחנו הבעלים. זה שהמדינה מממנת את ליגת העל לא מעניין אותם כלל, זה שהשחקנים הם אנשים שעובדים לפרנסתם עוד פחות מעניין והעובדה שהם לא חתומים על השיקים שלהם בכלל פרחה מזיכרונם. חוץ מזה, "כדורגל משחקים משבת לשבת". דקה אחרי שבת אנחנו תולים את הנעליים. הוציאו גם שירים על זה, אי אפשר לשנות. שיר שנכתב אין להחזיר. אותם שירים בדיוק שנשכחו בבוידעם, כשבעלי זכויות השידור החליטו להעביר את המשחקים המרכזיים משבת למוצ"ש, ימי ראשון ואפילו לימי שני הרחוקים. אה, וגם "לא יבואו אוהדים" אם לא ישחקו בשבת. הילדים צריכים ללכת לישון מוקדם וחיילים שיוצאים הביתה זו ההזדמנות היחידה שלהם להנות.
אבל מה לעשות שטענות לחוד ומציאות לחוד? הכדורגל כבר שוחק באמצע שבוע וילדים והחיילים גם היו שם כדי לעודד את השחקנים האהובים עליהם. יודעים מה? זו "כפייה דתית!", עובדה שכל מי שעתר לביה"ד יש לו כיפה על הראש. וגם דרעי מעורב בזה אז זו בטוח כפייה. אבל האמת היא שהשופטת בחנה אך ורק את ספר החוקים של המדינה כשפסקה את שפסקה.
"זה יביא להתדרדרות", הם המשיכו, מה עם שאר הדתות? תיכף הם גם יבואו ויבקשו לא לשחק כל יום שישי ה-13 וכל חמישי ה-15. אז מה אם אין לזה חוק, הם ידרשו. ככה זה דתיים, אתה נותן להם אצבע הם רוצים את כל היד.
ואז באו הדאגנים, "איך תשחקו בחו"ל?" שאלו. אנחנו רוצים שתשחקו בחו"ל, אנחנו לא רוצים לתת לכם סתם להתאמץ פה בארץ, יש לנו שאיפות גדולות בשבילכם. ואיך תשחקו בחו"ל אם אתם לא משחקים בשבת? מזתומרת לא רוצה לצאת לחו"ל? תיכף תגיד לי שאתה באמת בנאדם מאמין ושומר שבת. אבל האמת היא ש-90% מהשחקנים נשארים בארץ בין אם נרצה ובין אם לא. מה שהופך את משאלת הלב הזו לרחוקה כל כך מהמציאות.
אז מה הפתרון הכי טוב שהם מצאו? "שיפתחו ליגה משלהם". אנחנו, בתור החילוניים, רוצים לראות כדורגל רק בשבת ולא מוכנים לזוז משם. לכן, מי שרוצה לשמור חוק מוזמן לפתוח ליגה משלו. יחד עם הנשים בהריון ושאר השכירים הבכיינים שפונים לביה"ד לעבודה. יותר מזה, כדי להראות כמה אנחנו מאמינים בכך שכדורגל מיועד רק לשבת, אנחנו מוכנים שלא ללכת בכלל למשחקים שלא ישוחקו ביום זה. כאלה אנחנו, אוהדים של שבת. קבוצה שרוצה לשחק במוצ"ש - שתשיג לעצמה אוהדים חדשים. לא נגיע לא ביום ראשון, וגם לא למשחק המרכזי! "ומה עם ליגת האלופות?" שאלתי. והם דחפו את הכרטיסים של מכבי-צ'לסי עמוק לתוך הכיס.
לא מעטים הם התירוצים למה לא לשנות את הקיים, למה לא להפסיק לעבור על החוק ולמה לא להשאיר אוכלוסייה שלמה מחוץ למגרש. אבל האמת היא, שכשרוצים, יש לא מעט פתרונות. ולא, לשלוח את ה"אחרים" לפתוח ליגה מגזרית משלהם זה לא נקרא פתרון. זו הדרה.