שפשפתי את העיניים. קראתי את הדברים שוב ושוב. הוא באמת אמר את זה. 'משה ליאון ראוי לעמוד בראש עיר הבירה בשל מוצאו המזרחי, היותו אדם מסורתי, וכמובן בשל כישוריו...', כה אמר אריה דרעי.
המראיין ההמום רצה לוודא שאכן השיקול העדתי הוא שיקול משמעותי בעיני הדובר. ח"כ דרעי הבהיר, 'במדינה שבה יש ציבור שמקופח זה צריך להיות אחד השיקולים...'
לקרוא ולבכות.
***
שר השיכון אריאל אטיאס: 'היום אנחנו הרוב. אנחנו הרוב בתוך המגזר החרדי, מבחינת הכח, מבחינת ההשפעה. היום הציבור האשכנזי כשצריך משהו פונה אלינו. ורק לחשוב שפעם זה היה הפוך... '
***
למרבה הצער יש והייתה גזענות במדינת ישראל. הציבור המזרחי (ולא רק הוא) זכה לקיפוח מקומם מבני ה'שבט הלבן'. קיפוח שחצה את כל המגזרים בציבור הישראלי, מהציבור החילוני, דרך הציבור הדתי ועד הציבור החרדי.
אבל עם כל האמפטיה כלפי תחושות הקיפוח, הכיוון שבו הולכים האנשים שהוזכרו למעלה, לא רק שלא יפתור את הבעיה, הוא אף יחריף אותה. הדרך של קיפוח הפוך, של בחירת ראש עיר דווקא בשל היותו מזרחי, של לדאוג לזה שהאשכנזים יצטרכו את הספרדים, של הפיכת היוצרות, היא דרך נוראית. הדרך הזאת לא תפתור את הבעיה. הדרך הזאת תכפיל ותשלש את הבעיה.
אם זממו של דרעי יעלה בידו, הוא ייצור מאזן אימה של קיפוח. הקיפוח הספרדי ישאר ולצידו יופיע קיפוח אשכנזי. בציבור החרדי זממו של אריה דרעי כבר עלה בידו. שתי מפלגות מייצגות את הציבור החרדי. יהדות התורה, שתשעים אחוז מנציגיה בכנסת היו אשכנזים. וש"ס, שמבין 32 הנציגים ששלחה במשך השנים למשכן הכנסת לא נמצא ולו אשכנזי אחד. המפלגה שנלחמת בעוז כנגד קיפוח ואפליה, לא הצליחה במשך שלושים שנה לשלב בין שורותיה ולו אדם אחד שאינו ספרדי. לאן אתם לוקחים אותנו?
***
יש גם דרך אחרת. הדרך שבה הלך ראש ממשלה חשוב בישראל והדרך שלימדה אותי ילדה קטנה בת 4.
***
'אודה ואתוודה לפניכם', פתח מנחם בגין את נאומו ההיסטורי, 'עד הבוקר לא שמעתי את המילה צ'חצ'חים ולא ידעתי מה פירושה... במחתרת, בימי תנועת המרי, שאל אותי גלילי: 'איך פתרתם את הבעיה של עדות המזרח באצ"ל?' ואני מסתכל בו בתמיהה, ואומר לו, ישראל, מה אתה שואל? איזו בעיה? והוא אומר: נו, אינך יודע, לא שמעת? הבעיה של עדות המזרח.
אז אני אומר לו: איזו בעיה? אין לנו! כולנו אחים, כולנו יהודים, כולנו שווים, כולנו! ...גידי שעשה את הפעולה ההיסטורית של מלון המלך דוד היה ספרדי, הממונה על כל האסירים בלטרון היה תימני, וכל הבחורים שלנו עמדו דום לפניו! איזו בעיה? אין לנו! כולנו יהודים! כולנו אחים! כולנו לוחמים!
בני עדות המזרח שלנו, היו לוחמים גיבורים. גם במחתרת, יש ביניהם עולי גרדום, אשר עד הרגע האחרון לחייהם שרו את שיר התקווה, והפליאו עולם ומלואו בגבורתם המופתית. והם הלכו לבתי סוהר, למחנות ריכוז, הם נלחמו ולא נשברו, הם זעקו בפני השופטים הבריטיים את המלים: אנחנו לא מכירים כלל בשלטונכם. עליהם להסתלק מכאן מארץ ישראל!
פיינשטיין היה ממוצא אירופאי, איך קוראים לזה - אשכנזי. משה ברזני היה ספרדי מעיראק.
בלילה לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר בבוקר להוריד אותם מן התליה, והרב היה איש זקן, הוא אמר שיבוא להוריד אותם, ולא רצו לפגוע ברב, הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחמו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים! (מנחם בגין, נאום הצ'חצחים, 1981)
***
הילד נעמד בפתח הגן והכריז בקול גדול, 'אין כניסה לאשכנזים!'. ילדה קטנה ותמה התקרבה לפתח הגן. 'את אשכנזיה או ספרדיה?', שאל ה'סלקטור' הצעיר.
את התשובה התמימה של הילדה המתוקה לא אשכח לעולם. 'מה זאת אומרת אשכנזיה או ספרדיה? מה אני בית כנסת?' העירה הילדה וחלפה בנחת על פני הילד.
***
התשובה לגזענות ולקיפוח צריכה להיות התשובה של מנחם בגין ושל הילדה המתוקה מהגן. ההבדלים התרבותיים בינינו צריכים להישאר בבית הכנסת. מחוץ לבית הכנסת כולנו אחים, כולנו יהודים.