מכרתם את אמא שלכם. בסוף שבוע האחרון התפטרתם מתפקידכם בלי למצמץ. הותרתם את מדינתנו הקטנה ללא תקשורת עיתונאית. בלהט המהפכה שכחתם את תפקידכם כשומרי הסף והפקרתם את עמדת השמירה שלכם.
יש במדינת ישראל הרבה רשתות תקשורת. יש תקשורת קווית, ויש תקשורת במייל. יש תקשורת אישית ויש תקשורת ברשתות חברתיות. דבר אחד אין לנו מאז סוף השבוע - תקשורת עיתונאית. אין לנו תקשורת המדווחת על מה שקורה במדינה בצורה אובייקטיבית. סליחה, אפילו תקשורת המדווחת בצורה סובייקטיבית כבר אין לנו.
בילדותנו גדלנו על התובנה שהשופטים במשחקים של מכבי תל אביב הם אנטישמיים שדופקים בכוונה את מכבי. איני יודע אם אמת היתה בכך או שמא היו אלו יחסי ציבור טובים של שמעון מזרחי. דבר אחד אני יודע. את מה שעשיתם בסוף השבוע, אפילו השופטים 'האנטישמיים' של שמעון מזרחי ומכבי ת"א לא העזו לעשות.
ראיתם וודאי שופטים שהטו משחקים. מעולם לא ראיתם שופט שמצטרף לשחקנים של אחת הקבוצות ודוהר עם הכדור לכיוון השער. גם אצל השופטים המושחתים ביותר קיימת התובנה שהם יכולים להטות משחק, אבל אסור להם לפשוט את גלימת השופט. הם מבינים שהם יכולים להיות סובייקטיביים אבל אסור להם להצטרף לשחקנים. פשוט אסור.
אנחנו כבר לא מתרגשים מההטיות שלכם. התרגלנו לראות את יונית לוי מפלה בין מאהל למאהל. התרגלנו לראות אותה מביטה באנרכיסט שמתנפל על כתב במחאת האהלים ומסבירה בחיוך של הבנה שאכן יש קומץ אנרכיסטים שהמארגנים עדיין לא מצליחים להשתלט עליהם וקורצת לנו שנבין זאת. אנחנו לא משווים זאת לאמירות החמורות שלה כלפי מפגין ימין שמתנפל על הצלם, ולהבנה שהיא מגלה אז כלפי מארגני ההפגנה הימניים. התרגלנו.
התרגלנו להטיות שלכם. הם כבר לא מרגיזות אותנו. התרגלנו כבר לצדקנות שלכם כשאתם מדברים על זכות הציבור לדעת, ועל כך שאור השמש מחטא הכול וחובה לחשוף את האמת בפני העם, כשבה בעת אתם מסתירים בתוך המעיל שלכם פרשיות מסעירות מעיני הציבור, כדי שלא יפגעו חלילה בדברים היקרים לכם.
התרגלנו לכך שיש לכם אוסף של תמונות מחמיאות למנהיגים שאתם חפצים ביקרם, ואוסף של תמונות מביכות למנהיגים שלא שפר עליהם גורלם (מתוך דברים שאמרו כתבי משפט בכנס של לשכת עורכי הדין באילת וצוטטו בעלון הלשכה). להכל התרגלנו - לזה לא. בסוף השבוע שעבר פשטתם את גלימת העיתונאי המשוחד והצטרפתם למשחק. הפסקתם לדווח והצטרפתם למדווחים. דבר כזה עוד לא קרה.
פתחתם את מהדורות החדשות בגלי האתר הממלכתיים בפורמואים להפגנה - פרומואים שפרסומאים יכלו רק להתקנא באיכות שלהם. השמעתם את השיר 'פתאום קם אדם' בגלי צה"ל כהקדמה לתיאור ההפגנה שעוד לא התחילה. סיפרתם לנו בהבלטה בכותרת השער של ידיעות אחרונות על חדשה חשובה והיסטורית - גם שלמה ארצי יגיע למחאה.
יום אחרי המחאה של ה- 300 אלף הוצאתם גיליון חגיגי שרק הגיליונות של מלחמת ששת הימים יכלו להתחרות בו. התייחסתם להפגנה החשובה לא כעיתונאים אלא כמארגני הפגנה. העיתונים של יום ראשון היו נראים כמו עלונים פנימיים של מארגני ההפגנה. חילקתם לנו ביום ראשון פרוספקטים ולא עיתונים. הפסקתם להיות עיתונאים.
הרבה דברים טובים עשתה המחאה, שעם חלקים חשובים ממנה אני מזדהה. אבל שום דבר מכך לא שווה את הנזק שהיא גרמה לנו, בכך שהיא הותירה אותנו בלי תקשורת עיתונאית. תקשורת עיתונאית חשובה ביותר לקידום הצדק החברתי. תקשורת עיתונאית אמינה הינה כלי חשוב ביותר במאבק מול מנגנון רע לב ואטום. תקשורת עיתונאית מסוגלת לחשוף עוולות רבות. תקשורת עיתונאית זה מה שהעם צריך היום. העם דורש תקשורת עיתונאית.
הכותב הינו ר"מ בישיבת "הר עציון". המאמר המלא יתפרסם בסוף השבוע הקרוב בעלון "עולם קטן".