בשנים האחרונות הפכו הטוקבקים לזירת ההתנגחויות של הציבור בישראל. מידי יום מתפרסמים באתרים השונים מאות אלפי טוקבקים בנושאים שונים. לצערנו המכנה המשותף לרובם הוא הלשון הארסית והצינית של הכותבים, שפעמים רבות לא מהססים ושולפים את חרצובות לשונם באמצעות המקלדת והמסכה הוירטואלית.
לצד החשיבות והברכה בשיח הדמוקרטי שהביא עימו העולם האינטראקטיבי, פעמים רבות אנו נסחפים בעצת היצר, ומסירים מעצמנו כל צלם אנוש. הקלות שבשליחת התגובה מצליחה פעמים רבות לעקוף את מנגנוני הבקרה של המוח והלב, וכך יוצא שפעמים רבות שיגרנו לחלל האינסופי מילים פוגעות.
"מה אתם מתרגשים?" אתם בוודאי שואלים, אך כמי שפונים אליו לא פעם בבקשה להסיר טוקבק כזה או אחר, אני יכול להבטיח לכם כי לטוקבקים השפעה רחבה. פעמים רבות המילים מצליחות להדיר שינה מעיניו של הנפגע, לפגוע בליבו, לפגוע בפרנסתו - סתם כי למישהו היה בא להגיד משהו.
ערב יום הכיפורים אנו מבקשים מהמטקבקים לעצור לרגע, ולחשוב. האם נהגנו כשורה? האם לא מיהרנו להשמיץ אנשים רק מפני שאפשר? האם לא הפרזנו בכתיבת ביטויים מעליבים ופוגעניים? ערב יום הדין אנו מבקשים להרהר תשובה, ולקבל אחריות לעתיד.
גם אנו כמערכת חטאנו בשוגג לא פעם, כשידנו היתה פזיזה בעת אישורם של טוקבקים מעליבים ופוגעים. בהזדמנות זו אנו מבקשים את סליחתכם, וסליחתם של הנפגעים. נשתדל גם אנחנו לנהוג במשנה זהירות להבא.
אם הצלחנו לגרום לקרוא עד כאן, ולחשוב לרגע - יהיה זה שכרנו.
גמר חתימה טובה,
בעז נכטשטרן
העורך הראשי