בכל אתרי החדשות, יכולתם למצוא הבוקר כתבה גדולה על גיבורי התרבות החדשים של ישראל. הזוג שניצח אמש ב"גמר הגדול" של "המרוץ למיליון". התכנית זכתה לאחוזי רייטינג מדהימים - שליש מהציבור צפה בה לאורך העונה וכמעט מחצית מהציבור צפה בה אמש. ספק אם יש עוד רכיב כה נפוץ ובסיסי בהוויה התרבותית של כלל הציבור הישראלי. הזוג המנצח עבר לאורך העונה חוויה מטלטלת, אינטנסיבית ואינטימית. מדובר בזוג נשוי, רק לא זה לזו...
לא צפיתי בתכנית, איני יודע אם ועד כמה נפרצו שם גבולות הצניעות ההלכתיים אך לא בכך עוסקת רשימה זו. עצם הצבת הזוגיות המוזרה והתמוהה הזו במרכז הבמה, כולל סיקור נרחב וראיונות מעמיקים, פוגע קשות, סליחה על הקלישאה השמרנית, בערכי המשפחה הבסיסיים ביותר. הבחירה לנסוע עד קצה העולם עם אשת חברך, היא עצמה פריצה של גבולות והפרה של המחוייבות הבסיסית שבין איש לאישתו. אשלית הזוגיות האפלטונית, ספק תמימה ספק מיתממת, מתנפצת שוב ושוב בקול רעש גדול. ומנפצת איתה זוגות, משפחות, הורים וילדים.
לפני שנים רבות החליטה תנועת הקיבוץ הדתי להקים ישיבה. הישיבה הייתה מיועדת לחברי קיבוץ מבוגרים, בעלי משפחות, שיצאו לשנת חופש מהעבודה במשק ויבואו ללמוד תורה בישיבה. כמו כל דבר בקיבוץ, חשבו אז ראשי התנועה, כי גם הישיבה צריכה להיות מעורבת - גברים ונשים יחד. מו"ר הרב ביגמן, שהיה מיועד לעמוד בראשה, התנגד לרעיון בתוקף - "חברותא היא מסגרת אינטימית ביותר" אמר רבנו, "אם אדם ישכים כל בוקר לבית המדרש ללמוד בחברותא עם אשת חברו, זה עלול לפרק משפחות". לקשר זוגי שכזה אין מקום אפילו בבית המדרש, קל וחומר שאין לו מקום במסע אקסטרימי חובק עולם.
בתוך הקהל האדיר שצפה בתכנית, יש לא מעט אנשים שהמערכת הזוגית שלהם נמצאת במשבר ושה"פזילה החוצה" קיבלה עבורם הכשר טלוויזיוני מהודר. בתוך 45% אחוזי הרייטינג הללו, יש אינספור ילדים וילדות, נערים ונערות שלא חוו זוגיות מעולם, ורואים את המודל הזה, באריזתו הנוצצת, כעוד אופציה לגיטימית.
זהו עוד שלב בפיחות הזוחל בערכה ובחשיבותה של המסגרת הזוגית - במחויבות, בבלעדיות, באינטימיות ובהשתוקקות - ערכים שהשיח הישראלי המודרני מתקשה לתת להם במה או ללכוד בעזרתם את מפלצת הרייטינג. ערכים שקשורים כולם במילה אחת, עתיקה וארכאית, מילה שכמעט ואיבדה כל משמעות בעולם שלנו - קדושה.