ועדת השטרות בחרה את הפנים החדשות לשטרי הכסף החדשים של מדינת ישראל. בפנים חדשות אלה לא נמצא ולו אחד בן עדות המזרח. בתקשורת פורסמו תגובות של יו"ר הוועדה כב' השופט טירקל, ושל חברת הוועדה שרי רז. צודק כב' השופט טירקל אמר שהוועדה לא בדקה את המוצא של המועמדים. צודק כב' השופט טירקל כשאמר שזה לא היה שיקול. צודקת שרי רז אמרה כי היא לא מכירה משוררים מזרחיים בולטים במאה העשרים.
אני מאמין להם, וזה מה שמטריד עוד יותר.
בואו נתחיל מזה שאפליה נבדקת בראש ובראשונה במבחן התוצאה, ואפילו אם הדרך הייתה "מוצדקת" ו"בהתאם לקריטריונים". הראיה הטובה ביותר לכך הינה שאפשר להניח כי גם הגב' שרי רז הייתה מתרעמת אילו אף אישה לא הייתה ברשימת ה"זוכים" בשטרות ישראל. ואפילו אם יו"ר הוועדה היה אומר שהוועדה לא בדקה את המין של המועמדים, ואפילו אם יו"ר הוועדה היה אומר שבכל מקרה זה לא היה שיקול. יש להכיר בכך שבמבחן התוצאה הוועדה נכשלה, ואפילו שבצדק אלתרמן וטשרניחובסקי כמו גם רחל וגולדברג ראויים להופיע על שטרותינו.
אבל חוץ ממבחן התוצאה, הוועדה נכשלה גם במבחן הקריטריון. חייבים להודות. הוועדה כנראה צודקת בקביעתה כי קבוצת המזרחים שהם "משוררים מזרחיים בולטים במאה העשרים" היא קבוצה ריקה. אבל הכישלון איננו בכך שהעובדה הזו הייתה יכולה להיות ידועה מראש, אלא בכך שה"עובדה" הזו מקורה בסיבה פרוזאית להפליא. הסיבה היחידה לכך שאין משוררים מזרחיים בולטים במאה העשרים היא העובדה שלא קוראים להם משוררים. פשוט קוראים להם פייטנים.
מה לעשות שר' רפאל ענתבי, בן ארם צובא, לא כתב שיר אחד, אבל כתב כמה מאות פיוטים. מה לעשות שר' דוד בוזגלו המרוקאי, לא היה משורר, אלא רק מגדולי הפייטנים במאה העשרים. מה לעשות שאלה רק שתיים מתוך דוגמאות רבות שהיו ראויות להופיע על כל שטר, אילו רק בעולם התרבותי של חברי הוועדה היו מבינים שפייטן בכלל משורר ומשורר בכלל פייטן. הדבר המטריד הוא שכנראה לא נמצא אחד מחברי הוועדה הנכבדה שהעלה זאת על דעתו. לכן, באופן מוצדק הגיעו למסקנה כי "אין משוררים מזרחיים בולטים במאה העשרים", בדיוק באותה מידה שהיה מוצדק לטעון כי "אין פייטנים אשכנזים בולטים במאה העשרים".
אבל בימים אלה, "פייטן" זו טרמינולוגיה מזרחית, וכשב - DNA התרבותי של מעצבי החברה בישראל הטרמינולוגיה המזרחית לא קיימת, זה מטריד הרבה יותר מ"מבחן התוצאה", או מכך ש"המוצא של המועמדים לא היה שיקול".
אז חברי הוועדה ביקשו הצעות. הנה נתנו להם. ר' רפאל ענתבי, ור' דוד בוזגלו הם רק שניים ממועמדים רבים. רוצים עוד דוגמא? קחו למשל את ר' דוד אלקיים. רוצים אחורה קצת בזמן? לא צריך להרחיק עד ריה"ל, כאילו מריה"ל ועד היום לא העמידה יהדות המזרח משורר ראוי. יש את ר' ישראל נג'ארה, את ר' שלום שבזי, את ר' דוד חסין ועוד. כל אלה, כמו טשרניחובסקי, גולדברג, רחל ואלתרמן, פייטנים נהדרים שנגעו בנפשותיהם של רבים וממשיכים לדבר לחלקים רבים בציבור הישראלי ששרים אותם ונהנים מהם עד היום. הם עושים זאת, אפילו שהם "רק" פייטנים. העובדה שאף אחד לא חשב לשים אותם בארנק של אף אחד לא מעניינת והיא חסרת משמעות כשלעצמה. העובדה הזו מלמדת שהם לא בתודעה של אף אחד וזו הבעיה. אז תנו את הדעת גם על ענתבי, גם על בוזגלו, גם על נג'ארה וגם על שבזי. לא רק על טשרניחובסקי, גולדברג, רחל ואלתרמן. העולם לא צר כעולם נמלה. יש עוד כוכבים בחוץ, ואפילו הם כוכבי שמים רחוקים.