אתמול על קברו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, שוב פער את פיו המחזיק במשרת נשיא המדינה. בימים שחזונו אודות 'מזרח תיכון חדש' , מוכיח את עצמו להפליא, בסוריה, מצרים, עזה, תוניס ואיראן. כמו מהמר כפייתי שמשוכנע שההימור הבא, הוא זה שיוכיח את נכונות דרכו, ממשיך בהזיות השלום שלו.
בלי להתבלבל, הוא מדבר על הקמת 'מדינה פלשתינית', ומנסה לתעתע בנו כאילו מדובר במה שנהוג לכנות אצל אויבנו הגדולים: 'אינטרס ישראלי'. הוא עושה שימוש בטיעון נדוש כלענה, טיעון שאילו התחשב בו בנימין זאב הרצל חוזה המדינה או דוד בן גוריון בהחלטתו על הקמת המדינה, לא היתה לנו מדינה. שמעון פרס שהנהיג את כנופיית אוסלו, והביא לפתחנו ארבעים אלף מחבלים מתוניס. טוען בחוצפתו שיש למדינת ישראל איום דמוגרפי. אך הוא לא לבד.
זה היה המניע להתנתקות של שרון, זה גם היה הבסיס הרעיוני לתוכנית 'ההתכנסות' של אולמרט. עכשיו גם נתניהו אימץ זאת אל חיקו. לשיטתם כאמור מדובר ב'אינטרס ישראלי'. שתי מדינות לשני עמים - הם במדינה הפלשתינית ואנחנו במדינת ישראל. רק כך מסבירים הם, נשמור על הרוב היהודי. אחרת מאיימים עלינו נהיה מדינה רב לאומית. אך לפתרון הקסם הזה, שאין בו קורט של אמונה ומנהיגות, ויש בו תשעה קבין של רשעות ואווילות, יש לתת תשובה.
בכמה נקודות נבקש להסביר, למה מדובר בטיעון מופרך, וגם מה הפתרון לבעיה הדמוגרפית שהיא בעיה אמיתית, גם בנגב ובגליל.
א. בעיה לא פותרים ביצירת אסון. קיימת תכונה לפתור את בעיותיה של מדינת ישראל ביצירת אסון. בעקבות האינתיפאדה הראשונה, הביאו לכאן את ערפאת ואת המחבלים שלו כדי שילחם במחבלים: 'בלי בג"צ ובלי בצלם', כלשונו של יצחק רבין. קיבלנו בתמורה - אוטובוסים מתפוצצים, צבא מחבלים ועוד ועוד. בקשו לפתור את הבעיה של אינתיפאדת אבנים ובקבוקי תבערה וכו', קיבלנו אסון של תעשיית מטעני נפץ, מתאבדים ושהידים.
ב. מדינה פלשתינית ביו"ש שלב בתוכנית השלבים. אין שום מנהיג ערבי ולא יהיה כזה, שיסכים למה שמכנה נתניהו 'סוף הסכסוך'! סוף הסכסוך מבחינתם הוא חיסולה של מדינת ישראל ושל היהודים. מנהיג שיחתום על 'סוף הסכסוך', גם אם יעשה זאת בקריצה זה גם יהיה הסוף שלו. הם מוכנים לקבל את יו"ש כמנה ראשונה, כי פלשתין מבחינתם היא יותר יפו וחיפה מאשר שכם וחברון.
ג. אחרי יו"ש יבואו הנגב והגלילמי שיוותר על שכם וחברון, לעולם לא יוכל הסביר לעצמו, לילדיו או לעולם. למה שלא יוותר גם על הגליל מאותו טיעון, או על הנגב. גם באזורים אלו יש בעיה דמוגרפית שהולכת ומחמירה.
ד. דמוגרפיה עניין משתנה, גיאוגרפיה לא כל כך. נדידת עמים היא דבר מקובל בעולם. עשרות מיליונים באפריקה נמצאים כרגע בתהליך של נדידה, אך אפריקה נשארת במקום. בקום המדינה היום כאן שש מאות אלף יהודים אך תוך שנים מעטות הוכפלה האוכלוסייה היהודית פי ארבע. כך בתחילת שנות התשעים תוגברה המדינה בכמיליון עולים מברה"מ.
ה. עליה והגירה. בלי להתבייש צריך לחזור לערכי הציונות שהם בראש ובראשונה עליה, עליה, ועוד פעם עליה. מיליוני יהודים בתפוצות נמצאים בסכנת היטמעות. מדינת ישראל צריכה לראות בעלייתם משימה קיומית של המדינה, ושל היהדות. ולא לשכוח את ההגירה. יש באירופה פיתויים גדולים לצעירים ערבים, צריך לשדרג זאת, ולתמרץ אותם לעזוב את הארץ שלנו לצמיתות. אם נהיה נחושים (כמו שמעון פרס) זה יצליח, ללא ספק. מנהיגי המדינה בימי הקמתה, שלחו את אויבנו לארצות ערב. את אחינו ואחיותינו קלטו למרות הקשיים העצומים באוהלים ובמזון מועט וקצוב - כי הם הבינו שכשיש אתגר מתמודדים ולא מתקפלים.
ו. ללא יו"ש אין לנו היתכנות קיומית וערכית. ללא חברון שכם ויריחו, על אלו ערכים נחנך את ילדינו שזו ארצנו. מה יהיו עתודות הקרקע של המדינה הזערורית שבין קלקיליה לים התיכון. שגם על פיסת הארץ הזאת יש לנו את אחמד טיבי וזועבי?
ז. כדאי ללמוד מהעבר. ברחנו מלבנון ובגדנו בצד"ל - קיבלנו מדינת חיזבאללה. ברחנו מעזה - קיבלנו מדינת חמאס. נברח מיו"ש - כבר לא יהיה לנו לאן לברוח!