דעה: נקראנו אל הדגל

אין מי שמציע לא רק לעשות נזקים אלא גם להביא תועלת ולהתקדם. אין מי שמוכן לפרוץ את ההקפאה, להחיל את ריבונות ישראל ביו"ש, לבנות ישובים חדשים, לשנות את המצב בהר הבית. לא. המקסימום שהוא מוכן לעשות הוא להימנע מנזקים.

חדשות כיפה הרב איתי אליצור 23/03/15 09:57 ג בניסן התשעה

דעה: נקראנו אל הדגל
a katz / Shutterstock.com, צילום: a katz / Shutterstock.com

אזרחי ישראל נקראו אל הדגל. הוסבר להם שאם יעלה השמאל לשלטון מרחפת עלינו סכנה גדולה: משא ומתן עם ארגוני טרור תוך כדי טרור משתולל. הרס הכלכלה. הרס ההתיישבות. פצצה גרעינית באיראן. ועוד.

העם נקרא אל הדגל והביא את התוצאות המבוקשות. מה הוא קיבל בתמורה? כיצד תיראינה השנים הקרובות במדינה? יש להניח שבערך כך: הקפאת המצב והבנייה ביהודה ושומרון (לא כולל הבנייה הבלתי-חוקית הערבית). המשך פגיעה בריבונות ישראלית בהר הבית. שמירת הסטטוס קוו בענייני יהדות חוץ מכמה כרסומים לטובת החילונות. פינוי מאחזים והרס בתים פה ושם (כמובן: לא הבנייה הבלתי-חוקית הערבית). המשך הדיקטטורה המשפטית. וגם: המשך הדיבורים והדיבורים והדיבורים הבלתי-פוסקים על הסכנה החמורה בהתחמשותה של איראן.

בקיצור: הלכנו השבוע לקלפי כדי לבחור בין מי שיעשה הרבה נזקים, לבין מי שהדבר הכי טוב שאפשר לומר עליו זה שהוא (כמעט) לא יעשה נזקים.

ומה יקרה עכשו? עכשו תהיה לנו עוד קדנציה שבסופה נחזור בדיוק לאותו צומת, שבו עלינו להכריע בין מי שיעשה הרבה נזקים לבין מי שלא יועיל אבל גם לא יזיק. אם נצלח בשלום גם את הבחירות הבאות - בסוף הקדנציה הבאה שוב נגיע לאותו צומת. וחוזר חלילה. עד שפעם אחת השמאל יעלה.

כמו נידון למוות, שפעם בארבע שנים מכריעים אם לתלות אותו מייד, או להחזיר אותו לתא הנידונים למוות לעוד ארבע שנים.

אין מי שמוכן להוציא אותנו מהמצב הזה. אין מי שמציע לא רק לעשות נזקים אלא גם להביא תועלת ולהתקדם. אין מי שמוכן לפרוץ את ההקפאה, להחיל את ריבונות ישראל ביו"ש, לבנות ישובים חדשים, לשנות את המצב בהר הבית. לא. המקסימום שהוא מוכן לעשות הוא להימנע מנזקים.

כי יש מי שדואג שלעולם לא יוציאו אותנו מתא הנידונים למוות, כדי שתמיד נהיה תלויים בו. שנצטרך לבחור בין האפשרות להיות תלויים לבין האפשרות להיות תלויים בו.

במבט לאחור, מערכת הבחירות הזאת נועדה להשיג בדיוק את זה: להבטיח שהימין לא יתקדם. הלא כעת מסתמן שתקום ממשלה של הליכוד-ישראל ביתנו-הבית היהודי-חרדים וכחלון. בכנסת הקודמת היה אפשר להקים בדיוק את זה, אבל בלי להזדקק לכחלון. בשביל ממשלה כזאת לא היה צורך בבחירות. הבחירות נצרכו כדי להבטיח שלא תוכל לקום ממשלה בלי מפלגה שתכבול אותה למרכז. המערכת נפתחה בסיכול ממוקד שעשה נתניהו לפייגלין, ומייד משהשיג את מטרתו - פנה נתניהו למטרה הבאה: מלחמה בכל הכח בבית היהודי. לאורך כל מערכת הבחירות נתניהו עשה כמעט רק דבר אחד: חיבק את הבית היהודי בחיבוק דוב גדול כדי לקחת מהם מנדטים.

הימין חייב לנצל את הקדנציה הקרובה כדי ליצור אלטרנטיבה לנתניהו. את נתניהו כבר מיצינו עד תום. כעת אנו מבקשים מישהו שלא רק לא יעשה צרות אלא גם יתקדם: שיפרוץ את ההקפאה, שיבטל את הדיקטטורה המשפטית, שישנה את המצב בהר הבית, שיבנה ישובים חדשים, שיחיל ריבונות ביו"ש. שיחזיר את המסתננים לארצותיהם, ובקיצור: שגם יתקדם, ולא רק יימנע מנזקים. שיפסיק לשמור על הימין על אש קטנה בתא הנידונים למוות, ושלא יקדיש את כל חייו כדי לוודא שהימין יהיה תלוי בו.

בקיצור: חובה על הימין לעשות כל שלאל ידו כדי להבטיח שזו תהיה הקדנציה האחרונה של נתניהו. מצד שני: אין צורך לעשות מאמץ גדול במיוחד כדי לדאוג שהקדנציה תהיה שלמה.