קטונתי מלחזק את דבריו של מורי ורבי הרב אורי שרקי, אך היות והדברים קיבלו תהודה רבה, אוסיף גם אני את חלקי.
ידוע המאמר שיותר קשה להוציא את הגלות מהיהודים, מאשר להוציא את היהודים מהגלות, ונדמה שכולם מסכימים שהבעיה שלנו היא לא האמצעים הפיסיים אלא התודעה, וברגע שנשכיל לפתח קומה מחשבתית שתיתן מענה לאתגרים שלנו כעם, נדע איך לממש זאת גם במעשה.
כאשר הנושא הוא הממשלה- הביקורת היא ברורה. אנחנו יודעים לדבר על הצורך בשינוי חשיבה, על הצורך בגישה שלא "תכיל" את הטרור אלא תלחם בו, ואנחנו יודעים לומר שצה"ל וכוחות הביטחון ידעו כיצד להתמודד עם כל אתגר ובלבד שיקבל את הלגיטימציה והתמיכה לכך. אבל השאלה היא האם הציבור שרואה את מקור הבירורים בעולם הרוח בירר לעצמו מה נדרש ממנו בעת כזאת.
התשובה האוטומטית של היהודי לשאלה זו היא- להתחזק בתורה, להוסיף מצוות ומעשים טובים (ועוד לא דיברנו על בדיקת מזוזות ותפילין..). אבל, התשובה הזו היא תשובה גלותית, מכיוון שהיא מנתקת את הקשר בין התורה לבין החיים הממשיים כאן ועכשיו, ומשאירה את הקשר הזה ברמה הסגולית והניסית בלבד. כל זמן שהיינו בגלות, השיח בין התורה לחיים היה שיח מנותק וחלקי, ולכן המענה לאתגרים היה נמצא בבית המדרש- לימוד של תורה שתנתק אותנו מבעיות היום יום ותיתן לנו מפלט מכל הצרות. לשיטה זו תימוכין רבים- חזקיהו שנעץ חרב בבית המדרש, ועוד. כמובן שיש מה להשיב על כל טענה וטענה, אבל העיקרון היסודי הוא שכאשר אנחנו נמצאים בארץ ישראל, במדינת ישראל, בארץ שהייחוד שלה הוא ההבנה שצרכי החול הם קודש קודשים, ו"הם הם גופי תורה" כמו שמגדיר הרב קוק, אנחנו צריכים לצאת מהתבנית של תורה סגולית וניסית, ולעבור לשאלה של מה ה' רוצה מאתנו עכשיו.
כאשר אנו מבינים שזו השאלה, אפשר לענות שמה שנדרש מעם ישראל הוא להשתמש בכלים שה' בחר לנהל איתם את עולמו- הפוליטיקה, הביטחון והמשפט. ה' בחר להחזיר את עם ישראל לארצו ולתת לו כנסת, ממשלה, צה"ל וכוחות הביטחון, לא על מנת שנוסיף עוד לימוד גמרא או משנה, אלא על מנת שנפתח תודעה שמסתכלת על העולם הממשי כביטוי של רצון ה'.
ממילא, כשעם ישראל מתמודד עם אתגרים ביטחוניים התשובה צריכה לכלול את העולם הזה, את ההבנה שרצון ה' לא מסתכם בבית המדרש, אלא פועל ועושה בחיי המעשה ממש.
גם אז, יש לדבר שתי רמות (שאליהם התייחס הרב שרקי)- הרמה הראשונה היא הרמה המעשית והפשוטה- צריך לחזק את יכולת העמידה שלנו מול האויב! המטרה של האויב היא להרוג יהודים, וכאשר המטרה שלהם לא תצליח הרי שניצחנו במערכה.
הרמה השנייה, אליה גם התייחס הרב, היא חיזוק הריבונות. חיזוק הריבונות במובן הרחב שלו כולל גם את הפן המעשי- ביטחוני, וגם את הפן התודעתי. כאשר דובר על תורה שלומדים בתוך רפיון, לכך הכוונה. החשיבה שעל ידי דף היומי נתגבר על אויבנו היא חשיבה טהורה אך חלקית ורפויה, כיוון שהיא מסרבת להכיר ביכולת שלנו לממש את רצון ה' בכלים מעשיים, ומעדיפה להשאיר אותנו בתוככי בית המדרש.
כיצד ניגאל? על ידי תורה שמכירה את העולם, שמרוממת את העולם, ושנותנת כוח וגבורה לחיי המעשה.