"אַפֵילָה מוֹלֵכֶת על הפנסים, העומדים מִלֵכֶת מחפשים ניסים" (נעמי שמר)
מאז פרשת אלי אוחנה (וגם לפני כן), נשמעים אצלנו קולות שלא להצביע לבית היהודי כי הם לא מספיק דתיים, לא מספיק ליברליים, אין במפלגה די מזרחיים, כי רק הליכוד יכול, כי אולי דווקא ללפיד צריך לתת את הקול, ושבכלל רק אלי ישי ישמור על התורה ועל ארץ ישראל, ועוד רעיונות שהמכנה המשותף שלהם הוא מבט קדימה לטווח קצר, ללא זיכרון היסטורי וללא ראיה למרחקים.
ונשאלת השאלה, מה קרה לנו?
לנו, שתמיד הצלחנו לצפות לפני כולם מה יקרה ולא הבנו איך כולם עיוורים ורק אנחנו רואים את האמת. לנו, שצפינו בדיוק מה יארע אחרי אוסלו ומה יקרה אחרי הגירוש. לנו, שיותר מידי פעמים נאלצנו לומר (בצדק לגמרי) "אמרנו לכם".
נראה שעכשיו אלו אנחנו שלוקים בעיוורון בלתי נתפס ומגששים כסומים בארובה.
רבותינו חינכו אותנו על ציונות דתית שאינה פשרנות אלא אידיאל, ומאז אנו עמלים להוות גשר בין הציונות לבין הדת ומנסים להלך בראש המחנה.
עד כה, העמל הזה שלנו תמיד היה בשוליים, בצללים. ומהמקום הקבוע שלנו שם בצֵל, חשבנו שעוד יבוא יום ונצליח להתנחל בלבבות. רק שמרוב אידיאלים ומחשבות, העיניים שלנו טחו מלראות שממש מתחת לאף החזון הזה מתממש. וכך, מבלי שניתן להסביר זאת, חלקנו מתעלמים, מוותרים וממשיכים לחפש.
למרבה הצער, החיפוש הזה מוביל את חלקנו ללכת שבי אחרי מקסמי שווא כמו נתניהו או אחרי רסיסי מנדטים שמציע לנו אלי ישי ואפילו אחרי לפיד שמתהדר בדתיים ציוניים. האם אלי ישי (אדם יקר וצנוע) הוא מנהיג הציונות הדתית? האם נתניהו (איש רב זכויות ללא ספק) ראוי בעינינו להוביל? האם לפיד ילך בראש המחנה? נפלנו על הראש?
הרי קצרה היריעה מלפרט את הפעמים בהן סמכנו על אחרים ויצאנו מאוכזבים במקרה הטוב, או על משאיות במקרה הפחות טוב.
אנו עומדים בפני הזדמנות שלא בטוח שתחזור, כאשר בראש המחנה שלנו עומדת הנהגה צעירה, כריזמטית, מוכשרת מאוד, שטרם הייתה לנו כמותה.
בנט לא מושלם, אכן. ואפשר לפרוט כאן רשימה של סיבות למה לא לבחור בו ולמה לא לסמוך עליו. אבל אולי נסתכל לרגע במראה. האם אנחנו מושלמים? האם הציבור שלנו מושלם? האם ההנהגה הפוליטית הקודמת שלנו הייתה מושלמת? האם משה רבנו היה מושלם? האם מרדכי היהודי- היה רצוי לכל אחיו?
אף אחד לא מושלם. אבל מפלגת הבית היהודי, על כל מרכיביה, חסרונותיה ויתרונותיה, היא הכי טוב שיש, והיא גם הכי טוב שהיה לנו. אי פעם.
נכון, היו לנו מנהיגים גדולים כמו הרב חנן פורת, זבולון המר, יוסף בורג ואחרים. אבל בואו נודה על האמת, אף אחד מהם לא הצליח לדבר על ארץ ישראל, תורת ישראל, ועם ישראל מבלי להישמע מנותק, או אפילו הזוי, באוזני חלקים נרחבים מהעם.
בנט, ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממנו, עושה את זה טוב יותר מכולם. אומר ועושה. באנגלית ובעברית. מתי ראינו מנהיג ישראלי שמתראיין לרשתות זרות באנגלית, מחזיק מטבע בן אלפי שנים ומדבר בטבעיות על מלכות דוד? איש לא עשה זאת כך לפניו, והוא עושה את זה יותר טוב מכל אחד אחר שהיה פה.
ובל נשכח את הנושאים הכלכליים והחברתיים שלא באמת היו דגלים מרכזיים של הציונות הדתית ואילו עתה הם נישאים בגאון, בבהירות ובמעשים בידי מפלגת הבית היהודי, שבקדנציה האחרונה הוכיחה שהיא פועלת עבור "כלל ישראל". צמד מילים שחוזר על עצמו ללא הרף בסניף, בישיבות ובמכינות.
ואל נא ניתפס לאיש עצמו. בנט כמנהיג - הוא כלי. כלי לשליחות הציבור. וכרגע, אין בנמצא כלי מתאים ממנו. האיש יכול היה לנוח על זרי הדפנה לאחר שהצליח בעסקיו, אך בחר, כבר כמנכ''ל מועצת יש"ע, לתרום ממרצו ומיכולותיו לציבור. מעשה כזה ראוי היה, לכל הפחות, להערכה מצידנו. ואם הוא נעשה על ידי אדם ברוך כשרונות כמו בנט )כשרונות שלא ראינו אצלנו שנים רבות), אז הוא ראוי גם לתמיכתנו. לא בשבילו, אלא בשבילנו. בשביל עם ישראל.
בשבועות האחרונים רבין מאיתנו הבינו שאורי אורבך ז"ל, צפה פני עתיד יותר טוב מרובנו. כפי שהוא זיהה לפני רבים את המפה התקשורתית ופעל נכון, הוא זיהה גם את המפה הפוליטית - ופעל נכון. לאחרונה קראנו ושמענו שאורבך, בכשרונו הרב, ידע לזהות כשרונות עולים בתקשורת. נראה שהוא זיהה, בכישרון לא פחות טוב, גם את ההנהגה העתידית שלנו.
אשר על כן, עלינו להתעלות מעל המחלוקות ולהביט לאחור וגם לפנים, אבל להביט אל מעבר לאופק. מפלגת הבית היהודי היא הזדמנות שאולי לא תחזור, לבסס ולהרחיב את הגשר שבנינו כאן בעמל כבר יותר מ- 60 שנה. מי יודע אם, ומתי, תצוץ לנו הזדמנות נוספת.
רבותינו לימדונו ששיבת ישראל לארצו היא אתחלתא דגאולה. שהיא פעמי משיח. תסתכלו על מפלגת הבית היהודי, תראו את החיבורים החדשים שהמפלגה הזו מצליחה לעשות, תקשיבו לקולות ותאזינו להם היטב... נדמה שפעמי המשיח הולמים ביתר עוז. ואם אלו לא צעדיו, אולי זה רק החמור, אבל גם זה משהו.
אז נכון, אפשר להיות ציניים או לזלזל במה שיש ולהמשיך לשוטט ולחפש מלוכה. אבל אם נמשיך כך, לפחות בואו לא נתפלא אם נמצא בסוף רק אתונות.