הרב חיים נבון פרסם פוסט בו הוא מתייחס להפגנות של בני העדה האתיופית, קראתי את דבריו של הרב חיים נבון ולא האמנתי למראה עיני
אמנם בתחילה מודה הרב נבון ש"אכן יש אפליה" כנגד יוצאי אתיופיה, אלא שבהמשך הוא כותב את הדברים הבאים "צריך להודות על האמת עיקר הקושי אינו בגלל רשעות הישראלים, אלא בגלל הקושי המובנה העצום לדלג מחברה שבטית לא מפותחת לחברה מערבית טכנולוגית"
קראתי ושפשתי את עיני, הרב כותב שבעצם מי שאשם במצב הם בני העדה עצמם שמה לעשות באו ממדינות לא מפותחות והחברה שלהם לא מפותחת, והקושי שלהם הוא שיצר את הבעיה.
ואני הקטן שואל, האם בגלל שאדם הגיע מחברה לא מפותחת זו סיבה מספיק טובה להתנהג אליו באלימות לא מוצדקת? האם זו סיבה להתייחס אליו כאשם עד שתוכח חפותו?
ההתעלמות הזו מרגשותיהם של יהודי אתיופיה מזכירה לי את אותה התנשאות שגרמה לדחיקת הספרדים מההנהגה הציונית דתית, את חוסר הרצון להודות שגם כיום הבעיה קיימת על אף השיפור העצום שחל בענין.
אינני טוען שהרב נבון "גזען" או "מתנשא" ח"ו, אבל , כאשר אנשים רבים מרגישים שמתנהגים אליהם באופן "שונה", מדוע לזלזל ברגשותיהם ועוד להאשים אותם במצב שלהם?
אני יכול רק לתאר לעצמי מה חושב בחור אתיופי שגדל בארץ בחברה "המערבית" המפותחת, ושירת בצבא וקורא את הפוסט הזה ומגלה שהוא בעצם בן ל"חברה שבטית לא מפותחת" האם זה עוזר לו להרגיש יותר חלק מהחברה בישראל?
"גזענות" אינה רשעות, היא פגם אנושי שקיים בנו כשאנו נתקלים במישהו ששונה מאיתנו, וכדי להתגבר על הפגם הזה צריך קודם כל להכיר בו , לא להתעלם ממנו, לא לטעון שהוא לא קיים, גם לא למזער אותו , ובטח שלא להשליך אותו חזרה על מושא הרגש, ולהאשים את השונה בכך שהוא שונה.
צריך להודות על האמת, אם בני העדה האתיופית מרגישים כך, ומשיחות שלי עם חברי, רבים מהם מרגישים שיש יחס שונה מצד הרשויות אליהם, הרי שלנו נותר רק להשתדל יותר להתגבר על הפגם שלנו, ולנסות לברר היכן בדיוק טמונה הבעיה, ולא לזלזל ברגשותיהם.
הכותב הוא רב קהילת הר המוריה והגרעין התורני מרכז ראשל"צ וחבר בארגון רבני צהר.
תגובת הרב חיים נבון: ״מעולם לא כתבתי שאלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה קשורה לרמת ההתפתחות הטכנולוגית של אתיופיה. למעשה, כלל לא התייחסתי לנושא האלימות, לא בפירוש ולא ברמז, אלא רק לטענה הכללית הנשמעת: למה כל כך קשה לאתיופים בישראל. ותשובתי פשוטה: 90% מהקושי משותפים לכל מהגר בעולם שעובר ממדינת עולם שלישי למדינה מערבית. אותו קושי חוו המהגרים היהודים מפולין לאמריקה לפני 100 שנה. דומני שהדברים ברורים לכל מי שקורא את דבריי מתוך רצון להבינם ולא לסלפם. בדבריי הדגשתי גם את הצורך להילחם בגזענות ובאפליה ואת הצורך לסייע בקשיים העומדים בפני יוצאי אתיופיה. זו המשימה שעומדת לפנינו היום, ולא היטפלות טהרנית לניסוחים שאולי לא היו בהירים מספיק״.