"נפתרה התעלומה!", הכריזו הכותרות בשבועות האחרונים. לאחר 126 שנה, התגלתה לכאורה זהותו של ג'ק המרטש, אותו רוצח מסתורי שחיסל פרוצות בלונדון בסתיו 1888. ותאמינו או לא, הוא משלנו - יהודי ממוצא פולני בשם אהרון קוסמינסקי, שסבל ממחלות נפש, ונחשב בזמנו על ידי המשטרה לאחד החשודים המרכזיים. בדיקות דנ"א משוכללות מצאו תאי זרע שלו על צעיף שהיה שייך לאחת הקרבנות, ובכך אומתה באופן מדעי כביכול זהותו של הרוצח. אז האם יש לנו יהודי מפורסם נוסף להתגאות בו?
התשובה היא, שממש לא בטוח. אמרתי "לכאורה" ו"כביכול", ולא בכדי. כל מי שמכיר קצת את תולדות חקר ג'ק המרטש, יודע שהכרזות רועשות על "פתרון התעלומה" ו"זיהוי סופי" אינן דבר חדש. במהלך השנים שחלפו מאז 1888, התפרסמו מאות ספרים ומאמרים העוסקים במרטש, שרבים מתוכם התיימרו לשים קץ לפרשה, אך נפלו בפני ביקורת נוספת. גם הטענות החדשות מתגלות כמפוקפקות למדי כאשר בוחנים אותן מקרוב. האם הצעיף אכן היה שייך לקרבן? האם אכן ניתן לאמת דנ"א בוודאות לאחר שעבר זמן כה רב וידיים כה רבות? וגם אם כן, האם נוכחותו של קוסמינסקי בקרבתה של האשה (שעיסוקה, כזכור, היה זנות) מפלילה אותו כרוצח - או סתם כאחד מלקוחותיה? האם בית משפט היה מרשיע אותו על סמך ממצא כזה? מדוע לא פורסם המאמר בכתב עת מקצועי אלא בצהובון? לאור שאלות אלה ונוספות, ולאור ניסיון העבר, מומלץ לא למהר לצאת בהכרזות מרעישות. סביר להניח שגם בשנה הבאה נראה כותרת חדשה על זיהויו הסופי של חשוד אחר, וגם בזו שאחריה וכן הלאה. עדיין לא נאמרה המלה האחרונה בנושא.
ולמה כל זה נוגע אלינו, מעבר לסקרנות מורבידית? קודם כל, בגלל הקשר היהודי. טענות לפיהן המרטש היה יהודי התעוררו כבר בזמן הרציחות. גרפיטי שנמצאה ליד אחת מזירות הרצח, ובה המלים "היאודים הם לא האנשים שיאשימו על לא כלום", נמחקה בידי השוטרים שגילו אותה כדי למנוע גל אנטישמיות בתגובה. המתח היה גבוה גם כך, וכמה מהומות אנטישמיות כמעט פרצו. בין אם המרטש אכן היה יהודי ובין אם לא, נראה שגם בימינו יש כאלה המנצלים את ה"גילוי" האחרון כדי לעורר אנטישמיות נגד יהודי אנגליה ואירופה. כמה מתבקש, שבימים בהם טובחים המוסלמים המונים ברחבי העולם, אלה שמואשמים באלימות רצחנית הם דווקא היהודים, על סמך זיהוי מפוקפק של רוצח בודד מלפני למעלה ממאה שנה... פרסום הידיעה אולי לא נעשה למטרת עלילת דם, אבל בהחלט יש כאלה המנצלים אותה לשם כך, וכבר דווח בתקשורת שקרובי משפחתו של קוסמינסקי מסתירים את זהותם מחשש לפגיעה בהם. הא לנו דוגמא איך מנצלת המפלצת האנטישמית כל בדל של הזדמנות כדי להתנפל על היהודים שנואי נפשה.
שנית, יש כאן המחשה יפה לכוחם של מיתוסים ותעלומות לצורך האנושי בהם. מעבר לביקורת המדעית-עניינית על הזיהוי האחרון, קיימת אצל רבים התנגדות לעצם הניסיון לשים קץ לתעלומה. הרי יהא הרוצח האמיתי אשר יהא, קרוב לוודאי שזהותו תהיה משעממת בהרבה מדמות המסתורין האפלה שנרקמה סביב ג'ק המרטש. המרטש הפך עם השנים למיתוס, לאגדה, לסמל, ועמד במרכזן של יצירות רבות מספור. היו שתיארו את הפסיכולוגיה המעוותת שלו, אחרים הציגו אותו כדמות על טבעית, ויש שאף ראו בו מעין גיבור טראגי. את מי מעניין איזה פסיכי בשם אהר'לה או ג'וני, לעומת האגדה האפלה של ג'ק המרטש? יש תעלומות שמוטב להשאיר על כנן בלי לפתור אותן אף פעם, שכן עצם התעלומה מעניינת ומעוררת השראה יותר מאשר הפיתרון.
וזהו שיעור חשוב למנפצי מיתוסים למיניהם: לפעמים המיתוס חשוב יותר מהאמת ההיסטורית. פחות משנה מה פלוני אמר ועשה לפני מאות שנים, ויותר חשוב האופן בו אנו מתייחסים לדברים, מה אנחנו לומדים מהם כאן ועכשיו. תגליות היסטוריות לא אמורות לנפץ מיתוסים. לאלה יש חיים משל עצמם, והם ימשיכו להתקיים ולעורר השראה, בלי קשר לויכוחים האקדמאים בנושא.
לאתר של משה רט www.mysterium.co.il