לשמחתנו, מערכת הבחירות הנוכחית מציפה הרבה נושאים רציניים לבירור ציבורי. כל מיני סוגיות יסוד עולות על פני השטח, וכולנו מרויחים דיון בנושאים מעניינים וחשובים.
סוגיה אחת שעולה על פני השטח היא מיהו ציוני? יש כאלה שאומרים - איך אפשר להצביע ל'יחד', הרי המנהיגים שלה הם הרב מזוז ואלי ישי והם לא ציוניים? השאלה הזאת מתבססת על הנחת יסוד שכל מי שמוגדר כחרדי הוא לא ציוני, אבל כמובן ברור לכולנו שכל חילוני הוא בודאי ציוני (חוץ מהשמאל הקיצוני שהוא פוסט ציוני).
אז בואו נבדוק ביחד מיהו ציוני? האם רק מי שאומר הלל ביום העצמאות הוא ציוני?
האם בן גוריון אמר הלל ביום העצמאות? ברור שלא. וזה לא מפריע לנו להגדיר אותו ואת כל בוני המדינה שלא שמרו תורה ומצוות כציונים בלי פקפוק (האמת מסתבר שגם איילת שקד לא מקפידה על הלל בברכה ביום העצמאות... אבל גם היא כמובן ציונית למהדרין).
אלא ברור שמה שמגדיר אדם כציוני, זה שמחה על חזרת עם ישראל לארצו, ותמיכה במדינת ישראל כמדינה יהודית (דמוקרטית זה לא קשור, וחברים - נא להפסיק לעשות מזה אידיאל, זה רק שיטת ממשל). זאת הגדרה פשוטה ונראה לי שגם מוסכמת.
ואכן לפי ההגדרה הזאת גם אדם שאינו שומר תורה ומצוות הוא ציוני. הוא שמח בקיבוץ הגלויות בדורות האחרונים ותומך במדינה יהודית בארץ ישראל - "היא מדינת ישראל". זה פשוט. והשאלה היא - איפה נמצאים החרדים בני עדות המזרח ביחסם לזה? (אצל האשכנזים זה יותר מסובך) אפשר לבדוק מה כתב בנושא המנהיג הבלתי מעורער של הציבור הזה בדור האחרון. וכך כותב הגאון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל (מתוך הספר 'אתחלתא היא' של הרב דדון, מומלץ בחום לפתוח ולגלות את דעת גדולי ישראל על הציונות והמדינה):
"ברצוני להדגיש תחילה כי מדינת ישראל ועצמאות שלטון עם ישראל בארצנו הקדושה, הנם בעלי חשיבות הסטורית ודתית ממדרגה ראשונה.
לאחר כאלפיים שנות גלות לעמינו הנדכה והנרדף בארצות הנכר, זכינו לשוב לארצנו הקדושה תחת שלטון עצמאי במדינת ישראל, שלטון ישראל הוא שאיפשר ומאפשר בעזה"י לאחינו הפזורים בכל קצוי תבל, לעלות לארצנו הקדושה לבנות ולהבנות בה, ללא כל הגבלה, מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם, בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה".
"יום העצמאות הוא חג גדול, הקב"ה עשה לעם ישראל נסים ונפלאות והנחיל להם נצחונות מפוארים במערכות ישראל, לכן יש לשבחו בהלל אך ללא ברכה...
זו רק אתחלתא דגאולה ולא גאולה שלימה, מדינת ישראל היא התגלמות רצון ה' וראשית התגשמותו של חזון הנביאים. אפשר להיות ציוני מצוין ולאהוב את המדינה בלב ונפש, ויחד עם זה לומר הלל בלי ברכה. ההימנעות מאמירת ברכה נובעת מבעיה הלכתית מובהקת ולא מהשקפת עולם".
מפתיע לגלות שגם הוא שמח בתהליך הגאולה שהולך ומתרקם לנגד עיננו ותומך במדינת ישראל. בהחלט אפשר להגדיר אותם כציונים. אז למה הם לא מוגדרים ככאלה? יש שתי סיבות: סיבה אחת מצידם וסיבה אחת מצדנו.
סיבה אחת מצידם היא שהם בורחים מההגדרה 'ציוני'. זה נתפס כתמיכה בחילוניות ולכן כל חרדי מתרחק מהתיוג הזה. אבל זה לא אומר שהם חולקים במהות. ראינו שתכלס הם כן מסכימים על העקרונות.
הסיבה שאנחנו לא מוכנים להגדיר אותם כציוניים, היא שהם לא אומרים הלל ביום העצמאות (בעיקר מסיבות הלכתיות) ובוודאי שהם לא לומדים את תורת הרב קוק שהיא הבסיס לציונות שלנו, ולכן אנחנו מגדירים אותם כלא ציונים. אבל זה פשוט טעות. ברמה העקרונית אין הבדל בין ציונות של חילוני לציונות של חרדי ספרדי מצוי.
חוץ מזה, יש פה עוד שגיאה היסטורית יותר יסודית. ביחס לחילונים ידענו תמיד לקרב, למצוא את המשותף ולהתגבר על ההבדלים והמחלוקות. אבל כלפי החרדים נהגנו בקפדנות. כל עוד הם לא מסכימים איתנו במאה אחוז הרחקנו אותם וטרחנו להדגיש ולהבליט את השוני וההבדלים.
זכינו ובבחירות האלה יש לנו אפשרות להתחיל ולשבור את המחיצות. אלי ישי ויוני שטבון 'יצאו מהקופסא' והחליטו למצוא את המשותף ולא את המפריד. אפשר לשים סוף לקיטוב שנוצר בין שני הצדדים ולהפסיק לחפש את השלילי שיש בצד השני ולהתחיל להתמקד בחיובי. זאת באמת עין טובה! מפלגות עם שיתוף פעולה של דתיים וחילונים יש הרבה: ליכוד, בית יהודי ויש עתיד. אבל כאן יש משהו מיוחד שכבר מזמן לא היה: שיתוף פעולה של חרדים ודתיים. יש לנו הזדמנות לחזק את הטוב שיש בציבור החרדי ולא רק לפשפש ולחפור במה הם לא טובים ואיפה הם עוד צריכים להתקדם. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית הזאת!!