לא מזמן צפיתי שוב בנאום המצוין של נפתלי ב"וועידת השלום" של עיתון "הארץ" . אני נהנה מהעוצמה, מהכריזמה מהנכונות להציף את האמת בה אנחנו מאמינים. גם במקומות בהם לא ממש אוהבים לשמוע אותה.
מה שנכון לעסקים מסביר היטב בנט, נכון גם לגבי מדינה. כשמזהים שדוהרים לכיוון לא טוב, חשוב לעצור ולעשות חישוב מסלול מחדש . נכון לעשות זאת עוד לפני שנגיע למצב בו אנחנו דוהרים במאתיים קמ"ש לעבר קיר.
ב"ה זה לא המצב בבית היהודי היום - יש במפלגה אנשים חושבים. צוות חברי הכנסת שנבחר במטרה לקדם את המפלגה מבחירי בניה של הארץ הטובה הזו. אבל יחד עם זה לא ניתן להתעלם ממגמת החלשות המפלגה בסקרי דעת הקהל.
נאומו של בנט:
[embed]
רבים מחברי רואים במשבר "אוחנה" סמל לבעיה הקיימת במפלגה לא דווקא מהצד שרוב התקשורת עוסקת בו אלא מזווית מעט שונה. אנסה להסביר אותה.
מידי פעם כשאני קורא את הגיגי התבונה שכותבים מר אשר כהן ודומיו על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן איני יכול שלא להתפעם מתחושת הצניעות שמלווה את כתיבת המאמרים ההם. מהעדינות והכבוד לזולת שמלווה כל הגיג והגיג שהם כותבים.
לא קשה לעקוב אחרי רצף המחשבות שלהם עד שנדמה שאתרי האינטרנט הם פלטפורמה של טוקבק או של ציוץ טוויטר עבור המחשבות שלהם.
הניסון העצוב שלו ושל דומיו להרים את דגל הפלורליזם המחשבתי מתגלה פעם אחר פעם כשלילת הזולת וכפטרונות מחשבתית על ערכי הציונות הדתית. לא פעם ניתן לראות את הציונים שהם נותנים לתפקוד של אדם זה או אחר בסולם שהם יוצרים להגדרת הציונות הדתית כל אחד ואחד מהם על פי תפיסת עולמו הוא.
הפלורליזם בו הם דוגלים הוא דיכוטומי. הוא אינו מסוגל להכיל מורכבות הוא לא מסוגל להכיל גוונים שונים של תפיסות עולם. על פי תפיסה זו ראוי אולי להוציא מגדיר ציוניות "הציונות על פי חיי המעבדה של פרופסור אשר" (או מי שלא יהיה)
ככלל אני מציע לחשב מסלול מחדש. אין צורך לעשות זאת ב 180 מעלות. אבל נכון יותר להסית את רוב תשומת הלב מהמאמרים באינטרנט. לחיי העשייה בגרעינים התורניים וברבני הקהילות - אותם פרויקטים "מחוללי שינוי" שאין חולק על תרומתם להטמעת ערכי הציונות בכל אתר ואתר במדינה ישראל ובכלל. אותם מיזמים שגרמו לערכי הציונות הדתית להגיע לכל בית בית במדינה.
לעומת אותה תפיסת עולם. אצלנו בבית הכנסת הדיכוטומיה לא קיימת!! אין לנו צורך "להתאים את התורה" בשביל ליצר גשר לציבור החילוני והמסורתי. אצלנו יכול להגיע לתפילה בחור עם עגילים בכל מקום בגוף. כזה, שאין לאף אחד מושג מהי מידת הטהרה שלו בנושאים בינו לבינה.
אותו בחור ייגש לאחר התפילה לקבל חיבוק מהרב, לפעמים הוא גם ייתן לרב נשיקה ביד. אין לו צורך להמליך על עצמו מבחינה ערכית את אלי אוחנה לחלופין אין לו גם צורך ברב שיתיר לו ללכת עם עגילים באף או קשר זוגי לפני הנישואין.
למעשה ברור לי שבזירה התקשורתית אנחנו כמעט ולא נמצאים. לכן לצערי לקברניטי המפלגה יש נטייה לחשוב שהציבור נמצא עם אותה "נאורות" שאותה כקבוצה מייצגת. אבל מציאות האמתית מוכיחה שוב ושוב שרוב הציבור יכול לחיות עם מורכבות, רוב הציבור מכבד תלמידי חכמים גם אם הוא לא מצליח יום יום שעה שעה לחיות את חיי תורה במלואם.
נפתלי, אורי, איילת, הרב אלי וניסן היקרים. מפלגת הבית היהודי חשובה לנו מאוד. חשובה לנו מאוד המלחמה שלכם על ארץ ישראל. חשובה לנו זקיפת הקומה של הציונות אותה הובלתם. גם חשובה לנו מאוד עמדת התורה ועמדת הרבנים. ודאי בנושאים העוסקים דת ומדינה.
אל תתנו לפרופסור אשר ודומיו להכתיב את סדר היום של המפלגה. הציבור בישראל מחפש את הגוון התורני אותו הצינות הדתית מייצגת. על כל גווניו . אין צורך לתת לבחורה לשיר את הקמפיין של מפלגה תורנית, או להיגרר לקמפיין של בנט הוא תותח. בנט הוא אח. יש לנו הרבה מה לתת לציבור דווקא מתוך עולם ערכיי התורה. יש לי הרגשה שאם תחזירו את היחס לאשר כהן ודומיו לפרופורציות הנכונות שלהם קרי: אנשים חשובים ורציניים שיודעים הרבה לכתוב על צינות. וכנראה שגם מאוד רלוונטיים כלפי ב 15% בציונות אותם הוא מיצגים. תגלו שציבור שלם שהוא לא דווקא "הציבור התורני" יחזור אליכם כי באמת שיש הערכה גדולה אליכם.
הכותב הוא מנכ"ל איגוד רבני הקהילות ובנו, מקים הגרעין התורני במגדל העמק ובנו של הרב שמואל אליהו