בחירות דמוקרטיות זה דבר טוב, במיוחד בהתחשב באלטרנטיבות. טוב שלעם ישראל יש את האפשרות לבחור בעצמו את מנהיגיו, ולא להיות כפוף לשלטונם של עריצים ופריצים למיניהם. בכלל, היהדות מקדשת כידוע את חופש הבחירה, ומורה לאדם לעשות בו שימוש חכם וזהיר - "ובחרת בחיים". אף על פי כן, כאשר בוחנים את המרחב בו ניתנת לנו האפשרות לבחור, הרי שהשמחה נמהלת בעצבות מסוימת.
לא הכל נתון לבחירתו של האדם; ישנן נסיבות הכפויות עליו מכוח אישיותו ותכונותיו, המאלצות אותו לפעול ולהתנהג בדרכים מסוימות, שאינן נתונות עבורו לבחירה של ממש. הרב אליהו דסלר טבע את המושג "נקודת הבחירה"; לכל אדם ישנם מעשים שהם כה רעים ושפלים בעיניו, עד שאין הוא מסוגל לעשות אותם, ומאידך גיסא ישנם מעשים כה טובים ונאצלים, הנמצאים מעבר ליכולתו העכשווית להוציאם אל הפועל. בשני התחומים הללו, אין לאדם חופש בחירה. הבחירה מצטמצמת תמיד בנקודה אחת - בין הדברים הרעים שהוא עלול לעשות, לבין הדברים הטובים שהוא מסוגל לבצע. ככל שהאדם מתעלה, כך נקודת הבחירה שלו עולה ומשתנה. עבור עבריין שגדל בשכונת פשע, למשל, נקודת הבחירה היא בין לרצוח את קרבנות השוד שלו, או להסתפק בנטילת כספם; הבחירה להתנדב בארגון חסד נמצאת כרגע הרחק מעבר ליכולתו. אם בהמשך הוא יתחזק ויתקדם למדרגות גבוהות, אז השוד כבר לא יהיה אופציה בכלל (- מתחת נקודת הבחירה שלו), והתלבטויות אחרות תעמודנה על הפרק. אמור לי מה נקודת הבחירה שלך, ואומר לך מי אתה.
ובכן, אנו ניגשים עכשיו לבחירות. אבל סביב איזו נקודת בחירה נעות הבחירות הללו? אלו אפשרויות עומדות על הפרק?
למרבה הצער, נראה שנקודת הבחירה ומרחב התמרון שלנו מצומצמים למדיי. הבחירות הן בין העדפת שיטה כלכלית כזו או אחרת, בין פתרונות מדיניים כאלה ואחרים לסכסוך עם הערבים, ובין גישות שונות הקשורות ליחסי דת-מדינה. אבל יותר מדי אפשרויות חשובות ונכספות, לא עומדות בכלל על הפרק, ונמצאות כרגע מעבר לנקודת הבחירה של מדינת ישראל.
אילו זכינו, הרי שהנושאים העומדים על הפרק היו נשגבים יותר. במקום לדון בנסיגות מיהודה ושומרון, היינו עוסקים בשחרור חבלי ארץ נוספים בגבולות ההבטחה; במקום להתמודד עם סוגיות נישואין אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת, היינו מחפשים כעת דרכים חדשות להפיץ את דבר ה' בכל העולם; ובמקום ויכוחים על דת וכפייה, היינו מתווכחים על סוגיות בגמרא. וכמובן שבית המקדש היה תופס מקום של כבוד בחלוקת התקציב של המדינה.
נכון, בהחלט יכול היה להיות גרוע יותר. אבל צריך גם לשאוף אל הטוב יותר. הבחירות שעומדות לפנינו כיום, עדיין נעות סביב נקודת בחירה נמוכה למדי. עדיין אנחנו רבים על שטויות, ונאלצים להתעסק בדברים של מה בכך, במקום לעסוק בנושאים חשובים באמת הקשורים לייעודו של עם ישראל. ואני לא מדבר רק על המפלגות החילוניות; גם המפלגות הדתיות, עסוקות לא מעט בסכסוכים שפלים ומכוערים, בהכפשות הדדיות, ובמריבה על תיקים, מינויים ותקציבים, במקום לחשוב באמת איך לקדש את שם ה' בעולם. כולנו צריכים להעלות את נקודת הבחירה שלנו.
בסופו של דבר, בחירה שייכת רק במקום של ספק וחוסר וודאות. כאשר לאדם ברור לחלוטין מה הטוב ומה הרע, מה האמת ומה השקר - לא שייכת בחירה. מגבלות שכלנו, ונטיות היצר הרע שבקרבנו, הן הגורמות לכך שאנו מתלבטים בנושאים מסוימים, שאילו היינו זוכים ליתר בהירות בשכל וברצון - לא היו עולים בכלל על הפרק. ישנן סוגיות, שבמדינה יהודית אידיאלית, לא אמורות להיות נושא לדיון, בדיוק כמו שסוגיות מוסריות מסוימות נחשבות כיום לחלוטין מחוץ לקונצנזוס. רק בשל חסרונותינו העכשוויים אנו נאלצים למסור ביד העם את ההחלטה בנושאים כאלה, בהם ההכרעה האמיתית אמורה להימסר בידי חכמי ישראל והסנהדרין.
נשתדל אם כן לעשות את הבחירות הנכונות, שיקדמו את המדינה בצורה כזו, שגם נקודת הבחירה שלה תלך ותתעלה - עד היום שבו יהיה ה' למלך על כל הארץ.
הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר אילן. לבלוג האישי של משה רט.