אקזיט מוסרי

חננאל ארמן חושב שישראל די טובה בהייטק ובמדעים, פחות בערכי המוסר שמאפיינים אותנו. איך זה קשור לבידוק הסלקטיבי בתחנה המרכזית בירושלים? ומה בכלל הקשר לרבנות הראשית?

חדשות כיפה חננאל ארמן 25/07/13 15:51 יח באב התשעג

אקזיט מוסרי
cc-by-IgKh, צילום: cc-by-IgKh

ישראל היא אומת סטארט אפ. סטארט אפ בהייטק ומדעים, אבל בתחומים אחרים לא כל כך, אם לומר את האמת. במה לא? במוסר. אנחנו לא חושבים יצירתי כשזה מגיע למוסר. אפילו מעט מיושנים. אדייק בדברי. אנחנו מעולים בכך שיש לנו מטרות ייחודיות, נעלות ומוסריות, אפילו מעבר לאומות אחרות. בזה אנחנו סטארטאפיסטים. אבל כשזה מגיע למוסריות של האמצעים שיביאו אותנו למימוש המטרה הנשגבה, המקוריות והיזמות שלנו כבר לא ממש שם.

הבחירות לרבנות

אתמול אני וחבר שוחחנו כמו כולם על הכיעור של המרוץ לרבנות, איך הם הגיעו לזה. אני טענתי שהעניין פשוט: ברגע שיש חשש קל שאחד מהמתמודדים או מי מטעמו יתנהל על פי נורמות של מרוץ פוליטי ממוצע במדינת ישראל, אז כולם מתנהלים כך, כי אין להם ברירה. כלומר, יש ברירה: להיות נחמד ומוסרי ולהפסיד, או להילחם בכל האמצעים ולהגדיל סיכויים. החבר טען שהמטרה עיוורה את עיניהם. כלומר, בעיני כל רב דרכו היא הנכונה, המעולה, המוסרית ביותר. בעיניו, הרווח ממימוש הדרך שלו כרב ראשי יהיה אדיר. לכן ברור שהכיעור הנדרש הוא מחיר ששווה לשלם, כמה חילולי ה' ב"שוגג" הם מחיר סביל למען קידוש ה' ענק, בעיניו.

חרדים וליברליים

קלמן ליבסקינד ראיין את הרב בניזרי לפני כמה שבועות ב"גלי ישראל", ושאל אותו (סיכום חופשי): איך זה שאת הרב סתיו כיניתם רשע, בעוד ש"ס מלאה עבריינים כלכליים, ואף לא אחד זכה לגינוי? הרב בניזרי, ענה תשובה שניתן לסכם אותה כך: הרב סתיו נלחם נגד התורה, אנחנו נלחמנו בעד התורה. על ה"שגיאות" שלנו אפשר לכפר, על החטאים שלו הוא ראוי להיקרא רשע (התשובה שלו בראיון היא נושא למחקר, בלי הגזמה). בתשובה הזו טמון זרע הבעיה החרדית. ניצול המדינה, הנצחת העוני, השחיתות הכספית וההיבדלות, תופעות הפושות כנגע בציבור החרדי, כולן מחיר הכרחי עבור מה שבעיניהם נתפס כתורה. אני לא חושב שהם לא רואים את הבעיות כפגם בדרכם, אני חושב שהם רואים את זה כמחיר שהוא הכרחי בדור הזה.

ליברליים. "ואהבת לרעך כמוך", "דרך ארץ קדמה לתורה", "ולא חרבה ירושלים אלא בשביל שדנו בה לפי דין תורה" הם עקרונות תורניים טובים, נכונים ויפים. שאלת היסוד של דתיים ליברליים רבים היא מה המחיר הדתי שאנחנו מוכנים לשלם בשביל העקרונות האלה, בשביל המוסר הכללי, בלי להיקרא חילונים. הנחת היסוד היא כבר מזמן לא תורה ומדע, או קידוש החומר. נקודת המוצא בשביל אנשים רבים היא קדושת הנורמות המערביות, והתאמת הדת. רגילים לצחוק על החרדים שהם מזניחים את הצד השמאלי של הלוחות בשביל הצד הימני. בלי להרגיש, נוצר מצב בו ניתן להפוך את הבדיחה.

ימין ושמאל

הביקורת על השמאלנים פשוטה: הם מאמינים בהוצאת יהודים מהבית שלהם באטימות, בשביל "שלום". לא צריך להקדיש לזה יותר ממשפט.

ועל הימין? אנחנו מושלמים, אבל אתן דוגמא קטנטנה בכל זאת. לפני כשנה ומשהו בערך, שערי התחנה המרכזית בירושלים נפתחו לרווחה. אין תורים, אין העדפה מתקנת לבנות שירות. כולם נכנסים פנימה בזריזות ומספיקים לתפוס את האוטובוס. הברכה באה בגלל שיפור המצב הביטחוני ביו"ש, אבל שלא תחשבו שהפקירו את ביטחונכם. בכניסה עומדים שומרים, וכל אדם עם חזות ערבית נעצר לבידוק.

ברור שאפשר לעשות לזה רציונליזציה. טובת הכלל חשובה מרגשות המיעוט, ובכלל, אנחנו לא עוצרים אותם לבידוק בגלל שהם ערבים, אלא בגלל שרוב המחבלים ערבים, ומעט יהודים מחבלים. בכל זאת, נשאלת השאלה עד כמה אנחנו מקדישים מחשבה למחיר. אני נהנה כמו כולם מהכניסה המהירה לתחנה. בכל זאת, לא אתפלא אם בקרב אנשי החמאס בשכם יושבים כמה פועלים שחזרו הביתה דרך התחנה המרכזית ירושלים. לא אתפלא אם היה פתרון טכנולוגי יקר יותר שיחליף את הבידוק הסלקטיבי, אלא שהוא נפל מפאת מחירו הכלכלי, ללא השוואה למחיר המוסרי של האלטרנטיבה.

לנצח את העדר

העובדה שלפני אלפי שנים פוליטיקאי התנהג בצורה מלוכלכת על מנת להשיג מטרה פוליטית, ושמיליוני פוליטיקאים לאחריו חיקו אותו, לא אומר שזו הדרך היחידה לעשות פוליטיקה. העובדה שלפעמים לטובת הכלל יש מחיר, לא מחייבת שאין חלופה למחיר שצריך לשלם, או דרך עוקפת. מחיר האדיקות ההלכתית החרדית לא חייב להיות היבדלות וסחטנות כספים, ומחיר הפתיחות לא חייב להיות סטנדרטים הלכתיים מקילים. שלום תעשו בלי לגרש אנשים מהבית, גם אם בימית זה הצליח.

בואו ונעשה סטארט אפ למוסר שלנו.