לא לחנם הכוחות שהובילו לבריחה מחבל עזה וחרבן גוש קטיף הם הכוחות העומדים היום במאבק על 'גיוס שווה לכולם'. הגירוש והמאבק לגיוס חרדים - יסוד אחד להם. כוחות אובדניים, שעייפו מלהיות עם ישראל הבריא והטהור, שונאים כל כוח חיוני חיובי שיש בישראל, בין שיהיו אלו כוחות ציוניים של התיישבות בארץ ישראל ובין שיהיו כוחות חיוניים של לימוד תורת ישראל.
בוודאי שיש מצווה לשרת בצבא כחלק ממצות ישוב ארץ ישראל, לכבוש את ארץ ישראל ולהחזיקה בידיים הרבוניות של עם ישראל. כמו כן יש מצווה של מלחמת ישראל מיד צר. כמובן גדרי מצוה זו אינם מחייבים להתגייס דוקא בגיל שמונה עשרה וכן אינם מחייבים שירות של שלוש שנים דוקא.
דוד בן גוריון דיבר (בשנת תשי"ט) עם הרב הראשי הרב יצחק הרצוג ז"ל על הצעה לפיה "בני ישיבה המקדישים כל חייהם ללמוד תורה - ילכו לאימונים בסיסיים של שלשה חדשים, ואחרים - ישרתו בצבא ככל צעירי ישראל". תקופה זו תכשיר אותם "לאחוז בנשק ביום פקודה". טובת מדינת ישראל היתה לנגד עיני ראש הממשלה מתוך הבנה כי טובת עם ישראל גם היא נגד עיני ראשי הישיבה. בן גוריון לא היה אדם דתי - אבל הבין שכוונת ראשי הישיבות היא למען כלל ישראל, כדי שתימסר התורה מדור לדור, מצבור גדול של לומדים לצבור גדול של לומדים.
לא על זה המאבק היום.
יש הרוצים לשלב חרדים בצבא, כמו בן גוריון, ויש הרוצים להביא לשילוב החרדים בכלכלה. אלו וגם אלו הביאו לעולם את חוק טל מתוך הבנה שבתהליך אטי תבוא השתלבות זו.
לא על זה המאבק היום.
ישנם בישראל תמימים הרוצים שכולם ישרתו יחד בשווה. אבל לא הם מובילי המאבק היום, לפי האמת. מה הם הכוחות המובילים באמת את המאבק? אותם כוחות אבדניים שהביאו לידי הגירוש.
עיתונאי אחד הודה לפני כמה שנים שמטרת הגירוש מגוש קטיף לא היתה למען שום תועלת למדינת ישראל - אלא כדי להכות בצבור בציוני דתי בכלל ובצבור המתנחלים בפרט. ולמה? כי ישנם בישראל היום כוחות אבדניים, העייפים והשחוקים, המנותקים מן עומק הישראליות הקדושה של עם קדוש, והם שונאים כל דבר שיש בו כוחות חיים תוססים של ישראליות בריאה. הכוחות האבדניים קבלו ביטוי חריף על ידי אחד שעמד בראש מפלגה שאמר בראיון באמריקה שהוא, ואנשים כמוהו, עייפים מלנצח במלחמות, עייפים מלהיות גבורים. זה ביטוי חריף של העדר כוחות חיים, של רצון להתנתק, להתכנס, ולהתקפל למצב תנוחה עוברית בבריחה מן תוקף הישראליות.
הם שנאו את הציונות הדתית, שהיא ברובה צבור בריא, מסור ונאמן לישראליות שלמה, תורתה וארצה. לכן הובילו לגירוש ורצו ועדיין רוצים להוביל לעוד נסיגות.
היום אותם כוחות רוצים להכות בחרדים, כי גם החרדים, ביחוד לומדי התורה, מהווים כוחות נאמנים לכלל ישראל, לתורתו, בכוחות חיוניים השנואים לכוחות האבדניים בישראל.
לא מאבק על גיוס יש כאן אלא המשך מלחמת תרבות, רצון לכפות על העולם החרדי חרבן תרבותי בחרבן עולם הישיבות שלו. לא תועלת למדינת ישראל עומדת מול עיניהם - אלא הרס כוחות בריאים בעם ישראל.
זכורני בשנת הגירוש מגוש קטיף והיתה לי אחיינית שלמדה בבית יעקב וחילקה בטיול השנתי שלה סרטים כתומים. שאלו אותה לפשר מעשיה והיא ענתה: רוצים לגרש יהודים מבתיהם ואיך אנחנו שותקים? כמה כעסנו אז על החרדים שלא באו לעזרת ישראל בגיבורים בגוש קטיף. והיום - מה אנחנו עושים כאשר רוצים לכפות על החרדים חינוך מחדש ולהרוס את הישיבות ללא שום תועלת לישראל אלא רק מתוך שנאת הבריאות הישראלית? האם נשתוק?