ארגון רבני "צהר" מציג תוכנית חדשה: כך אנחנו "נדפוק" את החרדים, בלי "לדפוק" אותם באמת. הארגון פרסם בסוף השבוע האחרון תוכנית מקיפה שהיא למעשה הצעה לרפורמה בשירותי הדת בישראל. תוכנית לשינוי פני הרבנות הראשית לישראל מגוף חרדי לגוף דתי לאומי.
איזו בדיחה מגוחכת. באצטלה מפוארת של תוכנית מקיפה, בחוברת מהודרת שצורפה לעיתוני הסופ"ש הדתיים ואף חולקה בבתי הכנסת, ניסו ב"צהר" לשחק אותה גיבורים. הצ'אק נוריס של הציונות הדתית. הנה הם עומדים ברחובה של עיר, מניחים את היד על האקדח ומוכנים לשלוף אותו בכל רגע אל מול החברה החרדית. אותה חברה חרדית שהצרה את צעדי "צהר", הדירה את רגליה, דחקה אותה ואותנו בסוגיות הנישואין והגירושין, הגיור והכשרות.
אלא שב"צהר" לא נכונים לקרב. לא מוכנים למלחמה. גם כשראשי רבני הארגון היו רטובים בשיאו של מאבק הגיור או מאבק הרישום לנישואין - ב"צהר" חשבו שזה גשם. המלחמה מול הגורמים האינטרסנטים בציבור החרדי, שהשתלטו הלכה למעשה על מנגנוני הרבנות בישראל, בכלל לא יצאה לדרך מבחינת "צהר". הארגון הזה חסר כל יכולת להוביל מאבק, ועל כן הוא מתקשט בחוברות צבעוניות ונושא שם רפורמה לשווא.
את התוכנית המפוארת של "צהר" מסגרתי ותליתי. הרי זה מה שהיא שווה: נייר יפה ומעוצב עם רעיונות חמודים ופאתטיים, שלצערי חתומים עליהם רבנים רציניים, שספק אם הם עצמם מאמינים במה שחתמו עליו.
לו רצו ב"צהר" להוביל מהלך לשינוי פני הרבנות בישראל, הם היו מקימים גופים אוטונומיים שהיו מציעים שירותי דת לחילונים ודתיים לאומיים. אני הייתי אוכל במקום שיש לו כשרות של "צהר", נישא באמצעות מערכת רישום הנישואין של "צהר" וממליץ לכל דכפין להתגייר בבתי הדין לגיור של "צהר". אבל ב"צהר" יודעים לעשות יחסי ציבור (וגם זה בקושי), ולא להוביל שינוי. וחבל.