לפני כל ממשלה בישראל עומדות שלוש החלטות גורליות: מלחמה, שלום ותקציב. החלטות הממשלה בנושאי שלום או מלחמה יכול שתהיינה במחדל או במעשה. לא כן בעניין התקציב; הצבעה על חוק התקציב דינה כהצבעת אמון, ואי אישורו במועד משמעותו נפילת הממשלה. נזכיר כי הבחירות לכנסת הנוכחית הוקדמו כי לא היה רוב לאישור תקציב המדינה לשנת 2013 (!). עתה, בממשלה החדשה, אין דרך להתחמק מהצורך לאשר כחוק את תקציב המדינה.
התקציב הוא הביטוי העיקרי למדיניות הממשלה בכל תחומי החיים, ויש לו השפעה מיידית על כל משפחה, על כל מיגזר ועל האומה כולה. חוק התקציב חושף את פניה האמיתיות של הממשלה, את יכולת מנהיגותה, ואת עמדותיהם של כל אחד ממקבלי ההחלטות. במערכת הבחירות הצבענו על פי התחייבויות המועמדים בסוגיית התקציב. לא היה אחד מן המועמדים שביקש את אמוננו כפי שמשתקף בהצעת התקציב שהובאה לאישור הממשלה! האם היה מועמד שתמך בהגדלת מס הכנסה או מע"מ? האם היה אחד שהצהיר שאין ברירה אלא לקצץ בחינוך, בבריאות, ברווחה ובשלטון המקומי, וההפחתה השנתית שוות ערך למשכורת חודשית? על כל אלה נאמר בלשון העם 'אף אחד לא קם!' אם מפירים את כל ההבטחות במערכת הבחירות ("איפה הכסף?", "נגן על האדם העובד ומעמד הביניים", "נוזיל את יוקר המחיה") באופן כה בוטה, מי יאמין כי בעוד שנתיים יהיה אחרת?
שלא יספרו לנו סיפורי בדים שאין ברירה אלא לקבל את התכנית המוצעת. תקציב המדינה הוא ביטוי למדיניות! ניתן היה להציע תקציב שונה במדיניות שונה. בעיתונות הכללית פורסמו חלופות רבות ע"י מומחים וקצרה כאן היריעה מלפרטן. לדוגמה: במקום תוספת אחידה של 1.5% מס הכנסה ניתן היה להטיל מס דיפרנציאלי השונה מבעלי הכנסה נמוכה לגבוהה; במקום תוספת אחידה של1% למע"מ אפשר להטיל מע"מ שונה למוצרי יסוד כמזון, תרופות לקשישים, ספרי לימוד, בגדי ילדים וכד', ואחוז גבוה יותר על מוצרים אחרים. תקציב איננו גזירת גורל או מכת טבע, הוא ביטוי לאידיאולוגיה. אם לתורה יש שבעים פנים, לכלכלה יש לפחות מאה פנים... הצעת התקציב הנוכחית איננה לטובת העם; העוני יגדל, הפערים ואי השוויון בנשיאה בעול הכלכלי יתרחבו. מדיניות זו איננה מבטאת ערכים שעליהם התחנכנו.
בתהליך אישור התקציב נגלה מיהו המנהיג המתנשא על הציבור ומיהו המנהיג הנושא את הציבור על כתפיו. מי המתנהג כמשתרר עלינו ומי מתנהג כעבד לציבור. מי נשוא ומי נושא?
המאמר המלא יתפרסם בעלון ”שבת בשבתו“