על חנוכיה ועץ אשוח

התאריך החופף בין חג המולד לחנוכה איננו מקרי לפי ניתוחו של ארי גייגר. בכל מקרה, זה לא אומר שצריך לשים אשוח ליד חנוכיה

ארי גייגר 27/12/16 10:58 כז בכסלו התשעז

על חנוכיה ועץ אשוח
Yossi Zamir Flash90, צילום: Yossi Zamir Flash90

חנוכיה ועץ אשוח. בתקופה זו של השנה מצוי הצמד הזה בלא מעט בתים ומוסדות של יהודים בחו"ל. בשנים האחרונות התגנב עץ האשוח לאטו להוויה הישראלית. השנה פרץ כאן ויכוח בשאלה האם מדובר בפולקלור נחמד ולא מזיק, במחווה ידידותית לאורחים נוצרים ולישראלים שאינם יהודים, או שמא הצבתו היא ביטוי לפשיטת רגל תרבותית ולאדישות כלפי הזהות היהודית. על רקע הוויכוח הזה יש לא מעט אירוניה בכך שחפירה בשורשי חג המולד וחג החנוכה מראה שיתכן שיש להם שורש משותף. ואין שנה מתאימה יותר לדבר על כך מאשר השנה, שבה באופן נדיר חל חג המולד בדיוק ביום הראשון של חנוכה.

כידוע, לשלושת הרגלים יש שני פנים: הפן האוניברסלי שקשור לעונה החקלאית שבו הם נחוגים, והפן הלאומי ישראלי שקשור לאירועים מתולדות עמנו. הפן האוניברסלי היה מוכר היטב בעולם העתיק שבו עסקו רבים בחקלאות. כאשר חגג העולם את תחילת הקציר בקרבנות שהקריב כל עם לאליליו, אנחנו הודינו על כך לאל האחד, קונה שמיים וארץ. במועד השמח ביותר בשנה, כאשר ראה עובד האדמה את תבואתו, פרי עמל של שנה שלמה, נאספת לאסמים, הוא ציין זאת בנטילת ארבעה מינים, הקרבת קרבנות לה' בבית המקדש ובמאכל ומשתה יחד עם העני, הגר, היתום והאלמנה. לו היה מבקר באותה עונה במצרים, בארם או באשור הוא היה רואה חגיגות לאלים שונים שאותם ראו כאחראים לגידול התבואה בארצות אלה. כפי שלמדתי מהרב יואל בן נון, נראה שגם לחנוכה יש אופי כפול כזה.

הגמרא מספרת לנו שבנוסף לאלה, גם בעונה זו של השנה היה נחגג חג אוניברסלי:

תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים (=בעוון החטא באכילה מעץ הדעת)? עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה]. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים והם (=עובדי האלילים) קבעום לשם עבודת כוכבים.

(בבלי, עבודה זרה ח' א)

על פי הברייתא, זמנו של חג האור הקדום הוא בתחילת תקופת טבת. תקופת טבת היא התקופה שלאחר היום הקצר ביותר - 21 בדצמבר. זוהי התקופה החשוכה ביותר. בשנים כמו השנה, כאשר יש חפיפה בין כסלו לדצמבר, השבוע החשוך ביותר (שמתחיל בכ"ה בכסלו) הוא השבוע האחרון של החודש, שבו גם הירח מתמעט והולך. באופן טבעי, מה שעושה האדם הוא להדליק כמה שיותר נרות. וכמו שבסתיו מציין העולם חג אסיף, בסוף כסלו/דצמבר הוא חוגג את חג האור. אם כך יתכן שבתחילה היה החג שבסוף חודש כסלו חג אוניברסלי קדום לציון היציאה מחושך לאור, ובהמשך הוא קיבל משמעות נוספת של חג ישראלי לזכר ניצחון המקבים ונס פך השמן. מלבד התאריך המשותף לחג האור הקדום ולחנוכה, גם אורכם של שני החגים שווה - שמונה ימים. גם לשון הברייתא במסכת עבודה זרה - "לשנה האחרת עשאן... קבען..." - דומה ללשון בברייתא המפורסמת שמספרת את סיפור חג החנוכה: "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה" (בבלי, שבת כ"א ב).

אחת הגרסאות של חג האור האוניברסלי היתה החגיגה שהתקיימה בקיסרות הרומית לכבוד אל השמש. חג זה ציין את יום ההולדת של אל השמש ב-25 בדצמבר - היום שנחשב ברומא ליום הקצר בשנה, שבו אורה של השמש נראה בעולם למשך הזמן הקצר ביותר וממנו והלאה הולך ומתגבר. אם נעבור לחג המולד, מסתבר שלחג זה, שמציין את הולדת ישו, לא היה תאריך מוסכם במאות הראשונות לספירה. תאריכים שונים הוצעו עבורו, ועד היום הוא יש כנסיות שאינן מציינות אותו ב-25 בדצמבר. על הסיבה לקביעת חג זה בכנסייה הקתולית ב-25 בדצמבר חלוקות הדעות. לפי אחת הגישות יש בכך סוג של המשך (מכוון או לא-מודע) לחגו של אל השמש. אם נכונים הדברים, הרי שגם חנוכה וגם חג המולד הם גלגולים מאוחרים של אותו חג קדום שנחגג לשם ה' ולהבדיל לכבוד אלים שונים.

האם בגלל זה צריך או ניתן להציב עץ אשוח בבית או במקום ציבורי? לא. ממש כמו שאבותינו לא הכניסו לסוכותיהם פסלים של האלים שלכבודם חגגו שכניהם הפגאנים את חג האסיף שלהם.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר