היה הייתה בארץ עוץ אישה ושמה איזבל, ושם בעלה אחאב.
בארץ ההיא חיו יהודים השומרים על מסורת אבותיהם זה אלפי שנים. הם הגו בתורתם, התפללו לאלוקיהם וקיימו מצוותיהם בשמחה. מדינתם התנהלה כתקנה, וארצם פרחה ושגשגה מבחינה חקלאית וכלכלית.
אמנם לא כל היהודים היו אדוקים בקיום דתם, אך רובם המוחלט שמרו על אמונתם ועל מסורת אבותם. לעיתים נתגלעו ביניהם חילוקי דעות בנושאים דתיים, חברתיים ותרבותיים, אך אהבתם זה לזה ומעל הכול אמונתם המשותפת חיברו בין כולם. לעיתים קמו עליהם אויבים שונים ומשונים אך אחדותם ונחישותם הדפו מארצם את כל אויביהם, ותשקוט הארץ ארבעים שנה.
במסתרי סתרים, בתוך ארונות גדולים, החלה להתרקם חבורת להט"ב. אך בכך לא היה די להם, הם רצו לפרוץ החוצה ולהפוך תרבותם לנחלת הכלל. 'הרי איננו הולכים כתרבות אבותינו, ומעטים בודדים ודחויים אנו בארץ עוץ', אמרו לעצמם אנשי אותה חבורה. בקרבם נפלה ההחלטה, העצה היעוצה להשתלט לאט או מהר על הנהגת ארץ עוץ. זה לא יהיה קל, הם חשבו לעצמם, אך בהחלט אפשרי.
חרטומיהם ואשפיהם אמרו להם שאין להם שום סיכוי, אך מי שהכריע את הכף היה הקוסם מהקרן לארץ עוץ החדשה. הוא הבטיח שיחדיר אותם למוסדות השלטון, יהפוך אותם למקבלי ההחלטות, יגייס למענם כספים רבים ויחבור לאנשים שמעוניינים לשנות את ארץ עוץ ממדינת היהודים למדינת הלהט"בים. הוא הכריז שירתום למענם אם אנשי הרוח, ואף את הרופאים ואנשי המחקר. 'מעל הכול', הוא הוסיף בחגיגיות ובדרמטיות, 'אני אגייס למענכם את התקשורת, את השדרנים ומגישי התוכניות, וכך נהפוך אתכם לחשובי הארץ, נקבע ונעצב איתכם מחדש את ערכי המוסר והתרבות של ארץ עוץ'. אמר ועשה.
יועציה של איזבל הפנו את תשומת ליבה לחדירתה של חבורת להט"ב למוסדות השלטון, למוקדי התרבות ולערוצי התקשורת. מחשש לשלטונה שינתה איזבל את שמה ללהטבה ואת שם בעלה אחאב ללהטב.
בנות הלהט"ב המסוללות ובני הלהט"ב הגאים הלכו בחוצות ארץ עוץ בראש מורם. בימים ההם כששאל איש את רעהו היאך יעלה מחוף הים לעיר הבירה היה הלה עונה לו בזו הלשון: עליך לצאת מחניון להט"ב, לעלות על כביש 46 שהוא בגימטרייה להט"ב, לפנות ימינה בכיכר להט"בה לדרך העולה מצעד גאוותה.
גם שר הצבא שחפץ לשמור על מעמדו הצבאי הרם פתח בפניהם את שערי הנהגת הצבא. קציניו ודובריו החלו לייחצ"ן את הלהט"ב ויהיו לנס. כתוצאה מכך עוד ועוד חיילים וחיילות הגדירו עצמם כלהט"בים, ותהי השמחה רבה.
למרבה צערם של הלהט"בים חיו בארץ עוץ אנשים חכמים וצדיקים השומרים בנאמנות על מסורת אבותיהם ועל תורת אלוקיהם. הם זכרו את ציוויו לשמור על צלם אלוקים שבאדם ולהקים משפחות של אבא, אימא וילדים, ולקיים מצוות פרו ורבו ולא מצוות פונדקאות. הם זכרו שהיהודים תושבי ארץ עוץ הינם בנים לעם קדוש החפץ בהשראת שכינה בתוכו. הם היו גיבורים ואמיצים לא פחות מאברהם אבינו מול נמרוד ומול אביו תרח, לא פחות מהחשמונאים מול היוונים ותרבותם, ולא פחות מקהילות ישראל הקדושות שעלו על המוקד כדי לא להמיר דתם.
כשראו איזבל ואחאב, או בשמותיהם החדשים להטבה ולהטב, את עיקשותם של אותם חכמים וצדיקים, החליטו, כחלק משיתוף הפעולה עם אנשי חבורת להט"ב, לשנות באופן רשמי את דתה ותרבותה של מדינתם. הם כתבו על דלתות ארץ עוץ: אין לנו חלק ולא יהיה לנו חלק באלוקי היהודים.
איזבל-להטבה הוציאה צו ממשלתי ונשיאותי שכל מי שלא יכרע ברך ולא ימיר דתו לדת להט"ב אחת דתו להמית.
בארץ עוץ היה איש חכם וצדיק ושמו עובדיה. הוא היה ירא את ה' מאוד מנעוריו. הוא לא התפעל מהתפרצות חבורת הלהט"ב ומשינוי השלטון. לבניו הוא אמר: כבר עברתי בחיי כהנה וכהנה. אם עת סכנה היא אחביא מאה אנשים חכמים וצדיקים, בשתי מערות, חמישים חמישים איש במערה, עד יעבור זעם, עד תחזור השפיות והנורמליות, עד תחזור היהדות והמסורת, עד יחזרו החברות והאהבה בין היהודים.
דמיונם של מעצבי חבורת להט"ב תעבור מן העולם, הארגונים והכספים שתמכו בהם כשול ייכשלו ונצח ישראל לא ישקר ולא יינחם. עד אז אשמור על דתי ועל אמונתי, אומר בגאון עם חבריי את האמת, אט אט ייפקחו עיניים עוורות, והערפל הלהט"בי יתפזר.
אזהרה: הסיפור הוא דמיוני בלבד.
ביום חמישי הקרוב בשעה 17:00 בגשר המיתרים, נצטרף כולנו להפגנה לחיזוק קדושת המשפחה ומדינת ישראל היהודית וכנגד המצעד בעיר הקודש.