בסוף השבוע שעבר רמז השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, שצה"ל יידרש לשנות את מדיניות זימון החיילים לקורסי הגיור.
במקביל ממשיכים פקידי משרד ראש הממשלה לסרב לתקצב את פעילויות הגיור. החלטה זו הובילה את הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור, להודיע לראש הממשלה על הסרת אחריותו מפעילויות הגיור בישראל. מתברר שבאותו השבוע בו קראנו בשבועות על רות המואביה, הגיורת הראשונה של עם ישראל, ישנם כאלו המעוניינים כעת לחסל את הגיור הממלכתי.
הגיור הממלכתי בישראל הוא ללא ספק אחד הפרויקטים הציוניים והמרגשים ביותר. בעשרים השנים האחרונות התגיירו בישראל קרוב למאה אלף איש (!), מתוכם כשלושים אלף עולים יוצאי ברית המועצות.
רק לאחרונה התגייר החייל העשרת אלפים במסגרת הגיור הצבאי, בין השאר בזכות מאמציהם של שר הביטחון ליברמן וסגנו בן דהן להגדיל את מספרי התלמידים בצבא. בדומה, הגיור האזרחי רשם גם הוא הצלחות חשובות ומספר הלומדים לקראת גיור הכפיל עצמו השנה.
נתונים מעודדים אלו אינם סותרים את הצורך הדחוף בתיקון המערכת הממלכתית כדי להעלות את מספרי המתגיירים. אך במקום לפעול להגדלת מספר המתגיירים, ישנם כאלו המעוניינים כעת לפגוע בגיור הממלכתי ולצמצם את מספר הלומדים בצבא ובאזרחות.
מתנגדי הגיור בצה"ל טוענים שמדובר בכפיה דתית. אין שקר גס מכך. חייל שאינו יהודי אינו מחויב להתגייר וגם לא ללמוד לקראת גיור. רק כשליש מכלל אלו שמתחילים את התהליך, גם מסיימים אותו. עובדה פשוטה זו מלמדת שהגיור אכן נתון לבחירה חופשית מלאה של כל חייל. אגב, חייל לא-יהודי שאינו רוצה לשים את ידו על התנ"ך בטקס ההשבעה, יוכל לקבל מהרבנות הצבאית (!) את ספר הברית החדשה.
גם באזרחות מרבית העולים הלא-יהודים בוחרים שלא להתגייר ולמרות זאת הם משתלבים בחברה בהליך "גיור סוציולוגי" בלבד. עד היום, מימנה המדינה את כיתות הגיור כדי לעודד את העולים להתגייר. מספר פקידים החליטו כנראה שאין יותר צורך בכך.
במסורת שלנו הגיור אינו המרת דת גרידא. הגיור הוא תהליך כניסה לעם היהודי. אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, פרסם מאמר בספר חדש שיצא בשבוע שעבר - "גיור ישראלי" (הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה) - ובו טען שהגיור בישראל הוא אינטרס לאומי. לא פחות. ללא גיור רחב היקף, כתב ראש המוסד לשעבר, תאבד מדינת ישראל את הרוב היהודי ואת אופייה הדמוקרטי. מחקרים אחרים בספר הראו את תפקידו המרכזי של הגיור בהליך החזרה ליהדות של העולים הלא-יהודים, רובם הגדול מ"זרע ישראל".
לאחר מאה של שלטון קומוניסטי ואנטישמי, יכולים בני משפחה של יהודים לחזור לשורשים שלהם כאן במדינת ישראל. "אני גאה בעצמי ומרגישה שלמה", העידה אחת המתגיירות שסיימה את התהליך. לעומתם, יש כאלו שעינם צרה בחיזוק אופייה היהודי של המדינה והם עושים ככל שביכולתם להחליף את זהותה היהודית של ישראל בזהות ישראלית או אוניברסלית.
ועדת נסים, אותה מינה ראש הממשלה לקידום הגיור בישראל, עתידה להגיש את המלצותיה בימים הקרובים. אכן, יש הרבה מה לתקן בגיור הממלכתי, אך השלב הראשון הוא בהקצאת התקציבים הנדרשים לפעילות ובמתן אפשרות לכל מי שאינו יהודי לבחור האם הוא מעוניין להצטרף לעם היהודי. אני קורא לפקידים ולשופטי בית המשפט העליון: סייעו לעולים הלא-יהודים לחזור לשורשיהם. שימרו על יהדותה של ישראל. אל תפגעו בגיור הממלכתי.
הכותב הוא מרצה בכיר במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, חוקר בפורום קהלת ומעורכי הספר "גיור ישראלי".