1. בגלל החברה.
סרבנות-גט היא נגע חברתי שהולך ומתרחב ככל שאחוזי הגירושין עולים בקצב מדאיג. די היה באישה אחת שחירותה ניטלה ממנה כדי להרעיד את הלב ולהניע לפעולה, אך לצערנו מדובר בהרבה הרבה יותר מכך.
הקהילה המודרנ-אורתודוכסית בארה"ב הצליחה להכחיד כמעט לחלוטין את התופעה בעזרת הסכמי-קדם נישואין שכל זוג טרי חייב לחתום עליהם, ואם נתאמץ מספיק להפיץ את ההסכם בציבור נוכל להגיע להישג כזה גם בארץ הקודש. לכן חתימה על ההסכם היא צעד למען החברה.
2. בגלל ההלכה.
העגינות היא לא רק מצוקה חברתית אלא גם מצוקה של ההלכה עצמה. וודאי במדינת ישראל שבה נישואין וגירושין חייבים, על פי חוק, להיות כדת משה וישראל. אך לאורך כל הדורות תיקנו חכמים תקנות וטיכסו עצות כיצד למנוע סבל ולהסיר עוול, בלי לפגוע בקדושת הנישואין וביציבותם.
הפתרון המעשי היחיד כיום שמוסכם על עשרות רבות של רבנים ופוסקים, רשמי-נישואין ודיינים, הוא הפתרון של הסכם-קדם נישואין שנעשה כהלכתו (כגון 'הסכם מאהבה'). לכן חתימה על ההסכם היא צעד למען ההלכה.
3. בגלל האהבה.
אף אדם שחותם על הסכם קדם-נישואין לא מתכוון באמת להשתמש בו. לא חתנים צעירים שהאהבה הטרייה מסמאת את עיניהם וטורפת את שיקול דעתם, וגם לא אני, שהאהבה בת תריסר השנים מאירה את עיניי ומיישבת את דעתי. אבל ההסכם, מלבד ההיבטים המעשיים שלו, הוא ביטוי לאהבה העמוקה ביותר, אהבה שלא תלויה אפילו באהבה עצמה.
היא ביטוי לכך שגם אם חלילה האור בעיניים יכבה והרגשות העמוקים יתמוססו, אני רוצה שיהיה לך טוב, שגם אם חס ושלום הכעס או השנאה יסמאו את עיניי, יהיה מסמך שיבטיח לך יחס הוגן. ההסכם הוא כמוסת זמן ששומרת את כל הדאגה שלי כלפייך גם לימים אפלוליים שהלוואי ולא יגיעו לעולם. לכן חתימה על ההסכם היא צעד למען האהבה.
הכותב לומד ומלמד בישיבות הר עציון ומחנים וחבר ארגון רבני צהר