בעוד שבועיים צפויה להתקבל החלטה היסטורית בבג"ץ. עד כה תמיד קיבלנו חבטות ומכות מבית המשפט הגבוה לצדק, אך הפעם בית המשפט צפוי לקבל החלטה המורה לממשלה ולהתאחדות לכדורגל להפסיק את קיום משחקי הכדורגל בשבת. בג"ץ כבר קיבל עקרונית את הטענה שקיום המשחקים בשבת מנוגד לחוק "שעות עבודה ומנוחה" והורה לממשלה לכבד את החוק או לשנותו בהקדם. הממשלה לא שינתה את החוק, כך שבדיון הבא בבג"ץ בערב ראש השנה צפויה להתקבל ההחלטה על הפסקת המשחקים בשבת.
בדקה ה-90 נתניהו מנסה להעביר החלטה שתאפשר את המשך המשחקים בשבת, אך לצורך השינוי הוא נזקק להסכמת המפלגות החרדיות ומפלגת הבית היהודי.
חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה החליטו להעביר למועצות הרבנים את ההחלטה כיצד להגיב להכשרת חילול השבת. מי שלא התנערו מאחריות והחליטו להתנגד למהלך בצורה מפורשת הם דווקא שרת התרבות והספורט מירי רגב וחבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד. אליהם הצטרפו גם השר אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ' מהאיחוד הלאומי.
במפלגת הבית היהודי שומרים על איפול תקשורתי ונשמר קשר של שתיקה. היחידים משורות המפלגה שניסו לפעול הם ח"כ מוטי יוגב וסגן השר הרב אלי בן דהן. ח"כ מוטי יוגב שלח מכתב ליו"ר המפלגה בנט בדרישה שהמפלגה תמנה נציג מטעמה שיטפל בסוגיית חילול השבת, אך יוגב לא קיבל כל תגובה מיו"ר המפלגה שלו. במענה לשאלתי, כתב לי סגן השר הרב אלי בן דהן שגם הוא שלח פנייה בנושא לראש הממשלה שלא יאשר משחקים בשבת. יתר חברי המפלגה שומרים על זכות השתיקה. ובכלל נראה שהסוגיה לא בוערת בעצמותיה של מפלגת הציונות הדתית, בניגוד למאבק על עמונה למשל.
כפי שכתבתי כאן בעבר, גם בסוגיית אימוץ הילדים על ידי חד מיניים חברי הכנסת של המפלגה סרבו להביע עמדה בנושא. גם אז היחיד ששבר את קשר השתיקה היה ח"כ מוטי יוגב שטען שמשיקולי טובת הילד ולאור ערכי המשפחה היהודית אין לאפשר להם לאמץ.
עיסוק בסוגיות של "דת ומדינה" נתפס בעיני קברניטי הבית היהודי כדבר שמרחיק מצביעים פוטנציאליים ומפריע להרחבת השורות ולכן הם באופן עקבי בוחרים לגלגל את האחריות בנושאים אלה לפתחן של מפלגות אחרות. עצוב שדווקא מירי רגב ומיקי זוהר לא חוששים לאבד תמיכה עקב רצונם לחזק את הצביון היהודי של השבת. בזמן שהבית היהודי דואגת להרחבת השורות, היא עלולה לגלות שקהל הבית שלה יעדיף לנדוד ולחזק את רגב וזוהר בליכוד.
אבל אם היה מדובר בכפייה דתית, עוד היה אפשר להבין את ההתנגדות לעיסוק בסוגיה. אך האמת היא שהכפייה היא בדיוק הפוכה. שחקני כדורגל רבים מעוניינים לשחק ביום חול, בין אם הסיבה היא שמירת מסורת ובין אם זו סיבה אחרת. דווקא ההתאחדות לכדורגל מחייבת אותם לשחק בשבת. יש קבוצות כדורגל שמעדיפות לשחק ביום חול כדי לאפשר לקהל האוהדים שומרי השבת לצפות במשחק, אך ההתאחדות לא מאפשרת זאת.
בעבר משחקי הכדורסל התקיימו בשבת. היום כולם מתקיימים ביום חמישי בערב. האם ענף הכדורסל נפגע מהשינוי? ממש לא. האם מישהו מתגעגע למשחקים דווקא בשבת? לא מכיר אדם כזה.
גם ענף הכדורגל עבר שינוי. בעבר כל המשחקים התקיימו בשבת. אמנים כיום רוב המשחקים שמתקיימים בשבת אך יש משחקים שמתקיימים ביום ראשון וביום שני. למה לא להשלים את המהפכה ולהעביר את כלל המשחקים לימות החול? למה להדיר 33% מהאוכלוסייה היהודית ששומרת שבת? אם המדינה מממנת בסכומי עתק את ענף הכדורגל, כל כך מתבקש שהוא יהיה נגיש ופתוח לכולם.
ואם כבר מדברים על הדרה, אי אפשר שלא להתייחס לצביעות של יו"ר מפלגת מרצ ח"כ זהבה גלאון. לפני שנתיים התקיים מרוץ בירושלים בערב הראשון של צום הרמדאן. גלאון טענה שזו החלטה ביזיונית של העירייה שמדירה את המוסלמים והמוסלמיות שגרים בעיר.
לכאורה אם כך, מתבקש מאליו שזהבה גלאון תתנגד גם להדרת שומרי המסורת היהודים ממשחקי הכדורגל בשבת. ובכן, הנה התשובה שהגיעה מלשכתה במענה לשאלתי: "הפרדת דת ומדינה באופן רוחבי". כלומר, את השבת צריך להפריד מהמדינה היהודית, אך את צום הרמדאן זו החלטה ביזיונית לנתק.
הצביעות של גלאון צועקת עד לב השמיים, אך כאשר חברי הכנסת שומרי השבת בורחים ממנה כאילו היו בנבדל, מה לנו להלין על צביעותה של גלאון האתאיסטית? השבת והכדור מונחים יחדיו בקרן זווית וכל רוצה לבעוט – יבעט.
הכותב הוא מנהל התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית