לכאורה מן הראוי היה להשתתף בעצרות אמיתיות לזכרו של יצחק רבין המנוח, וזאת משום שיש וצריך לעסוק הרבה מאוד בקדושת החיים, באחדות העם, בשמירת ערך הדמוקרטיה, בהתנגדות חס ושלום להפעיל כוח כדי לקדם אג'נדה פוליטית. אך לצערנו הרב, העצרות שנערכות ומזה מספר שנים מוכיחות כי אינם מביאות ליעד הזה אלא בדיוק ליעד הפוך.
העצרות נעשות בצורה פוליטית מובהקת והן אינן לכבודו של ראש הממשלה המנוח ז"ל והן אינן מקדמות את אחדות העם, הן אינן מקדמות את התובנות בגבולות השיח הציבורי ובגבולות הדמוקרטיה אלא בדיוק הפוך. יש בהם הרבה שנאת חינם וקיטוב של החלקים השונים בעם
כל שנה, מעצרת לעצרת, אנו עדים לכך שהעם היושב בציון יוצא ניזוק מהעצרות האלו. העצרות מעודדות את הפערים ההולכים וגדלים ומעודדות יותר קיטוב ויותר שנאת חינם. ההסבר לכך משום שהם מיסודם עצרות פוליטיות ולא יתכן שעצרת פוליטית המונית תשיג יעדים חיוביים. במיוחד כשהעצרות גם פוליטיות, גם המוניות וגם תקשורתיות, אז לא הדעת המתונה נמצאת במרכז אלא ההתלהמות, הרצון להשמיע, הרצון להישמע, הרצון לזעוק בדרך שכל אדם בוחר לעצמו, ומן הרגע זה משהו המוני, אין גבולות.
משום כך תשובתי כאמור שאסור להשתתף בעצרת כזו, כי אנחנו משיגים תוצאה הפוכה. יותר שנאת חינם. וידוע כי מכוחה של שנאת חינם חרבה ירושלים.
אם אכן באמת רוצים להציל את הרעיון החשוב הזה העצרת לזכר ראש הממשלה צריכה להיות עצרת ממלכתית. צריך להוציא את זה מן הרחוב חזרה לשדה הממלכתי. דבר שני, להוציא את זה מידי הפוליטיקאים ולהפקיד את זה בידי ועדת אנשי רוח, רבנים והוגי דעות. אנשים מכובדים כאלו שיצא עליהם שם שאינם מתלהבים ואינם משתלהבים. שיתכנסו ביום זה וידונו על ערכים חשובים, יהדות ודמוקרטיה, איסור שנאת חינם, חובת הבעת הדעה האישית מתוך כיבוד הזולת וכו'.
נכון, זה אולי משעמם, זה פחות המוני, פחות משלהב, אבל זה יותר מבטיח אמיתיות.
נכון, אי אפשר לקיים בתוך חדר סגור דבר כזה. ועל מנת שיגיע המסר להמונים יש צורך לקיים שיח זה בטלוויזיה ורדיו. אבל, לא על דרך הוויכוחים שנערכים בכנסת או בעצרות. באופן שהכל פוליטיקה, והכל משתלהב והכל יוצא מידי שליטה. וכאמור משיגים תוצאה הפוכה. זו האמת.
ראו, נרצח גדליה בין אחיקם לפני אלפי שנים ועד היום אנחנו זוכרים מאורע זה, כי חכמי ישראל קבעו על כך יום תענית. וכל זאת למה? כי הציבו את זה לא ברמה האישית או הכיתתית. אלא בצד המהותי "כמעט נכבית גחלת ישראל הנשארת" כך הגדיר הרמב"ם את ההיגיון שעומד ביסודה של תענית על הרצחו של יחיד מנהיג. כי היתה איזה גחלת יהודית כאן ועל ידי הרצחו של גדליה בן אחיקם כמעט נחבאת גחלת ישראל הנשארת. אותו דבר גם כאן. אנו בראשית תקומתה של המדינה, עדיין אנו מוקפים אוייבים נוראים שמאיימים להשמידנו. עדיין אנו מצויים בפרשת דרכים והרבה דעות, והרבה מבוכות בין ימין ובין שמאל, בין דתיים ובין לא דתיים. בין יהודיים ולא יהודיים. ולכן רצח פוליטי הוא מסוכן מאוד, מעבר לאיסור של שפיכות דמים .
צריך באמת למצוא את הדרך איך להציף השיח הלאומי את ערכי היהדות והדמוקרטיה בצורה אמיתית. אני שומע פוליטיקאים אומרים זו מדינה יהודית דמוקרטית, ונשקפה סכנה לדמוקרטיה, זה נכון וצריך להתריע על כך, וצריך לשמור על ערך הדמוקרטיה, אבל מאידך אותם מנהיגים שמדברים על מדינה יהודית דמוקרטית לא משאירים כמעט כלום לערך הנקרא יהודית ונשאר רק מה שהם מדברים על הדמוקרטית למרות שבנשימה אחת אומרים יהודי דמוקרטי.
הפוליטיקאים לא יעשו לנו את השירות הזה. פוליטיקאי רוצה את האג'נדה שלו, הוא לא מסתכל על האמת. בו בשעה שהוא נמצא על הבמה, הוא מדבר על ראשי העם ועל הנוכחים מתו אינטרס להגיע למקסימום מאזינים וצופים. לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו.
הם מדברים נגד הסתה ומסיתים נגד ראש הממשלה הנוכחי. טוענים שהוא המסית, אך אינם מדברים כמה הסתה יש כנגד ראש הממשלה הנוכחי באמצעות התקשורת, באמצעות אנשים שרוצים להתקדם בפוליטיקה, תוקפים אותו ברמה אישית בצורה מאוד תקיפה, מבלי להציף בעיות אמיתיות שיש ברמה הלאומית אלא הכל ברמה האישית. לכן העצרות האלה פשטו את הרגל והן מסוכנות.
צריך לצאת בקול גדול, בואו נעשה עצרת של אנשי רוח לא ברחובות ובשווקים אלא בתוך אולפן סגור עם יציאה באמצעות כלי התקשורת טלויזיה ורדיו אל העם. אבל דברו דברים מכובדים והגיוניים. דברים שנותנים לעם תובנות וחזון, שנותנים לעם מרגוע.