פרשת יקבי ברקן שהתפוצצה השבוע נותנת מבט רחב יותר על עולם הכשרות ועל תופעת ההכשר של בד"ץ העדה החרדית, המופעל במאה שערים ומאגד בתוכו את הקבוצות הקיצוניות ביותר בחברה החרדית. קבוצות אלה לא רק שאינן מכירות במדינה אלא נלחמות נגדה, וחלקן שותפות לקמפיין החרדקי"ם נגד חיילים חרדים ומתנגדות לכל הסדר עם המדינה בכל נושא שהוא.
למרות (או אולי בגלל) קיצוניות זו הם זוכים לאימון בקרב שומרי וצרכני הכשרות בארץ הרואה בהם,בדרך כלל, את ההכשר המהודר והטוב ביותר. הם אכן מחמירים בהידורים וחומרות רבות, אולם מי שרוצה לקבל מהם כשרות נדרש לשלם סכומים גבוהים בהרבה מעבר לעלות של משגיח, מפקח ומשרד. ממערך זה הם מממנים רבות מן הפעולות האחרות שלהם, במאבקים ציבוריים, בהחזקת מוסדות המחנכים בדרכם ועוד.
ידוע הדבר כי מורנו הרצי"ה קוק זצ"ל נמנע מלהשתמש במוצרים עם כשרות הבד"ץ כי הוא ראה בכך החלשה של הכשרות הממלכתית של הרבנות הראשית, ואמר שהבד"ץ עובר על איסור "לא תתגודדו" - איסור להתפלג לכתות.
מאז ועד היום הצטרפו בדצ"ים רבים לשוק הכשרות שגדל והתפתח בצורה ניכרת, אולם הסיבה היחידה שבגללה מפעלים כמו יקב ברקן משלמים סכומים גדולים ומופקעים עבור כשרות הבד"ץ היא כלכלית גרידא. הם יודעים, כמו כולם, שהכשר הבד"ץ הוא הטוב ביותר לציבור הצרכנים ואין מי שלא יקנה יין עם הכשר זה. בד"ץ העדה החרדית היום הוא מותג הכשרות החזק ביותר.
הדרך הטובה ביותר לגרום להחלשת כוחה של העדה החרדית היא בכך שהציבור הרחב לא יצרוך את הכשרות שלהם. אם אנחנו נגיד לתנובה או לאסם או לחברות מזון גדולות אחרות "לא קונים בד"ץ" הן יחשבו פעמיים מה כדאי להם. כי בסופו של דבר הציבור של העדה החרדית הוא קטן מאוד בתוך החברה החרדית, ולכן אין סיבה שמפעל גדול יהיה זקוק להכשר מהודר שלהם דווקא.
מעבר לצורך לחזק את מערך הכשרות של הרבנות הראשית ומעבר לצורך של הרבנות הראשית לערוך שינוי מהותי במערך הכשרות שלה, כפי שהיא מנסה לעשות בימים אלו, ברור לי שאם הציבור הרחב יאמר בקול גדול "לא רוצים בד"ץ" ויפעל בדרך זו - הבעיה שהתפוצצה השבוע לא תחזור על עצמה.
גם עסקים גדולים רבים הנכנעים בעל כורחם לבד"ץ ומחזקים בכך ארגון אנטי ציוני שמתנגד למדינה, יוכלו לבחור את הכשרות הרגילה והמהודרת, על פי רצון הציבור כולו ולא על פי רצונה של קבוצה קטנה וקיצונית.