כבר שנים רבות שנושאי הזהות המינית, הפלת מחיצות המגדריות המינית, והיציאה מהארון וכו' מציפים את השיח הציבורי במדינת ישראל.
ישראל נמשלו לכוכבי השמים וגם לחול הים. כשהתפיסה הלאומית בישראל מושרשת במסורת העתיקה והאותנטית של עמנו, אזי הננו זוהרים ככוכבי השמיים ומאירים את כל העולם התרבותי.
אך כשהיא מתנתקת משורשיה, ואז מחוסר יניקה של חיים, היא מרגישה צורך חיוני לינק מתרבויות זרות, בכך היא מתחילה לפרכס ולטשטש את זהותה. ואזי היא משרכת את דרכה ללקוט שעורים מגללי בהמתן של אומות שפלות, ואנו יורדים ממעלתנו והננו נדרסים למרמס כחול הים.
ואז לא פלא שהננו מגיעים למצב אבסורדי בו, בכיכר המדינה שלנו, אנשים גאים להפגין "נאורות וקידמה" ביציאתם מארון הבושה הטבעית והבריאה, ומצהירים ביהירות מפתיעה, שאת מזונם התרבותי הם מעדיפים לקחת מהיסודות הצואתיים של שפלי אומות העולם. והנה "לתפארת מדינת ישראל", הינם מכריזים בהתפארות מוזרה שזהותם אינה זו הלאומית הישראלית השורשית, אלא דווקא זו המינית
תופעה זו מזכירה לנו את אותם עובדי האלילים שניסו להפיל את בני ישראל שרק עתה יצאו ממצרים ביד רמה, בשולחם להם את בנות מדין לפתותם בזנות. כשהחלשים בתוכנו באו אחריהן התבקשו על ידן להתנהל באופן דומה מול האליל שלהן.
לבעלי נטיות מוזרות כאלו של סגידה לאל אחר, בצורה דוחה כזו, קראו אז עובדי הבעל. כיום קוראים להם בעלי נטיות אחרות (שכן כידוע, אסור להגיד "נטיות הפוכות"). תרבות פרימיטיבית וחשוכה זו המעלה על נס את האיברים הממונים על הוצאת פסולת החיים וסרחונה, חוזרת וניעורה בעצמה רבה בדור התחייה שלנו. ולמה ? כי לאחר תרדמה של כל כוחות החיים במשך אלפיים שנה, הנם חוזרים לחיים, וכתופעת לווי מותססים גם הנטיות האפלות שדעכו מזמן בתחתית אישיותנו.
ובהיות קשר מיני זה אסור ומתועב, הינו גם עקר. אז מה הפתרון ? אין בעיה, עברה גוררת עברה. מבקשים לאשר בחוק לשכור את גופן של בחורות תמימות כדי שתהיינה פונדקאיות להבאת ילדים לעולם כדי שאותם "הורים" יזכו גם הם לשמוע ייצור קטן שיקרא להם "אבא". וכמובן שאת הגישה האגואיסטית הזו מסווים תחת סיסמאות של חירות וכו'...
כאמור, כשיש ניתוק מהמסורת העתיקה והאותנטית הדוגלת בהעמדת צאצאים בריאים בנפשם בהיותם גדלים בחיק משפחה נורמטיבית המורכבת מאמא ואבא, לאושרם ולחוסנה של האומה, אזי האבהות הופכת גם היא לצריכה אגוצנטרית. ומה יהיה עם הילד האומלל הזה שיגדל בעצבות תמידית, ללא אם המסוגלת להעניק לו חום, תמיכה אהבה וזהות ? (שכן, לא במקרה הזהות הלאומית, דהיינו ההשתייכות לאומה, נקבעת על פי האמא לפי ההלכה היהודית).
וכמובן, תנועה זו של ניאו-פגאניזם חשוך -- ההולמת מאוד את האג'נדה התבוסתנית מלאת תסביכי נחיתות ובוחלת בקולקטיביזם הישראלי הקם לתחיית עולמים להיותו לברכה לכל העולם כולו ומבכרת על פניו את האינדבידואליזם ואת האגוצנטריזם העסוק אך ורק בהנאת הפרט על חשבון כל ערך אחר -- זוכה לסקירה תקשורתית רבתי וקבועה מצד מערכות מדיה מובילות. ואיך לא ? הרי הנם דבקים באותה "קידמה ונאורות" הקובעת את ערכו של האדם על פי התוצרים התת-חגורתיים שלו, ולא על פי "התרבות החשוכה" הישראלית השורשית המעריכה אותו על פי מוסריותו ויצירתיותו השכלית, הנפשית, הרוחנית והנשמתית - זו העלולה לסנוור ברוב אורה את טרוטי העין הבורחים מהאור כמו עטלפים.
תפיסה לאומית מזויפת זו המתקשטת בגרגירים של היסטוריה, ובחיבה לשפה העברית שאינה מכרת את עיזוז רוח קדשה, ולארץ שהיא מתכחשת לפליאות סגולותיה, ובגעגועים של סיגי-סיגים שזרקה מהם כל יסוד מזין ומחיה, והמלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ, כשהפנים כולו הוא אינו יהודי, עלולה להיהפך למשחית ולמפלצת, ולבסוף, גם לשנאת עם ישראל וארץ ישראל. ואם חלילה תפיסה נבובה זו תמשיך להתגבר, אין די באר את גודל האסון שהיא עלולה להמיט על תחייתנו הלאומית.
ברור שלא לחלום בלהות זה כיוון חוזה המדינה, ד"ר בינמין זאב הרצל ז"ל, כשאמר אם תרצו אין זו אגדה (למי שמצוי בכתביו ובעיקר ביומנו האישי). ובטח ובטח שלא זה מה שחזו נביאי ישראל בתיאורם את חזרת ישראל לארצו.
אבל, בה' אלוקינו בטחנו, שלא יתן למוט רגלנו. שכן יש אפשרות שאיזה משך זמן, יסתבך דור בכללו או בחלקיו, בסבך עיוורון מוסרי כזה, עד שלא יחוש כלל את הירידה המוסרית שיש בעזיבת חוקי ד'. אבל לא מפני זה, יאבד הדבר את ערכו. התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות, כי המחלה של שכחת ד' לא תוכל לקחת מעמד איתן בטבע האדם. הדבר דומה למעיין נרפש שתמיד חוזר לצלילותו.
עם ישראל ניצח בעבר את כל ענני החושך של האליליות העתיקה, וגם כיום, אורם של ישראל יגבר על חושך הפגאניות "המודרנית-פרימיטיבית" הזו ועל כל תפיסות התוהו האחרות המעיבות על תחייתנו הלאומית, כי נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם, כי לא אדם הוא להינחם. ומדינת ישראל - על אף כל המנסים להחלישה מבפנים ומבחוץ - היה תהיה למגדל אור בקרוב מאוד לכל עמי התבל, ומהרה ייבנה המקדש, ויעמוד על תילו בהר הבית דווקא, והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים, ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים.
חזק חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו
הכותב הוא הרב יוסף בן שושן – בוגר ישיבת "מרכז הרב"
הרב יוסף בן שושןצילום: באדיבות המצולם