קבוצות רכישה - מה זה בעצם?
הרעיון המקורי של קבוצת רכישה היא התארגנות של אנשים פרטיים, בדרך כלל על-ידי מישהו שמארגן, במטרה לבנות יחד כדי להוזיל עלויות. הסיכון העיקרי, שהרבה אנשים לא מודעים אליו, היא עליית המחיר עם הזמן. אנשים נותנים סכום מסויים וחושבים שבו זה יסתכם, אבל בסופו של דבר המחיר עולה, לעיתים פי אחד וחצי. מי שזהו כל התקציב שיש לו – יהיה בבעיה.
בשבוע שעבר הפיצה השרה שקד תזכיר חוק להגנה על הרוכשים בקבוצות הרכישה. נראה שהמהלך הגיע בעקבות פרשת ענבל אור. לכאורה, היה שם מצב של מכירות כפולות, אי דיווח למע"מ, הבטחה למוצר X ובסוף קבלת מוצר Y, ושימוש בכסף של קמפיין אחד לטובת פרסום קמפיין אחר. לכן, כצעד של הגנה על האזרחים מנסה המדינה להתערב באופן רגולטיבי.
לעומת הסיכון, קבוצת רכישה יכולה להיות יתרון עצום למי שמעוניין להשקיע ולא "בונה עליה" למגורים מידיים, במצב שבו הבנייה תימשך יותר זמן או תצטרך תקציב גבוה יותר.
יתרונות
היתרון הברור הוא חיסכון בכסף. אם הקבוצה התארגנה באופן יזום – הפערים יהיו משמעותיים. יש גם מצב של התארגנויות מקומיות קטנות בעיר או ביישוב, שבהן הקבלן מארגן כמה רוכשים מראש, ובונה פרוייקט רק בשבילם, כשהרוכשים הם שותפים בבעלות על הקרקע. החיסכון הוא כ- 10 עד 30 אחוז מהמחיר הסופי. יחד עם זה הרוכשים צריכים להיות מודעים שזה אומר להיות ממש "שותפים לדרך" – בהחלטות, בעלויות, בבניה ובכל הצעדים.
למשקיעים, היתרון הוא השקעת סכום קטן, בהשלמה עם זה שהעלויות העיקריות יגיעו בעוד ארבע או חמש שנים.
חסרונות
קבוצת רכישה פחות מתאימה למי שרוצה לקבל מפתח בעוד שנה וחצי. בנוסף, יש את הסיכון של חוסר הוודאות, עליית המחיר וחוסר השקיפות.
בימים האלה רצים שלושה קמפיינים של קבוצות רכישה, קצת משעשעים בעיניי, שבהם מנסים למתג כל פרוייקט בהתאם לקהל מסויים על בסיס "תכונה משותפת" שמתאימה לרוכשים. אמנם אנשים מחפשים כיום לגור בקהילה, אבל יש מי שנסה לייצר אותה גם אם היא לא קיימת..
מה החידוש בתזכיר של השרה שקד?
אם עד היום עניין את המדינה איזה סכום היא גובה במקרה של קבוצת רכישה, התזכיר של החוק מראה עניין גם בהגנה על האזרחים שלה. מי שרימה אמנם חשוף לענישה, אבל כאן יש התייחסות לניהול של קבוצות הרכישה – המדינה גררה רגליים עד היום. פרשת ענבל אור עוררה הד ציבורי רחב ובסופו של דבר משרד המשפטים הרים את הכפפה.