זה היה צפוי שזה יקרה.
אחרי 2 לילות ללא שינה וערב מטורף של ניסיון להיות בשלוש מקומות בו זמנית (השקת פורום נשות עסקים במסגרת פורום נשים שאני חלק ממנו, מפגש חשיבה של נשות קבע ופגישת עבודה עם נעה ומלני לקראת הבחירות) הגיעה הקריסה. בניסיון לג'נגל בין כל האירועים נעה מתקשרת ומסבירה לי בעדינות שאם אני רוצה להגשים את החלום שלי אני צריכה לתת את כל כולי על הדבר ולא לעשות אלף דברים במקביל... והיא צודקת, כמה שהיא צודקת. ניסיתי להגיד לעולם זה אפשרי, בנחת, אפשר להיות:
אשת קבע
מפתחת עסק עצמאי
מנהלת מועדון יולדות
לקחת את אמא לבדיקות
לבקר את סבתא ולארח את סבא
וועד בית
מקדמת/מסייעת של אם לאם, ראשונשי, פורום מנהיגות נשית, מועדון פעוטות, פורום מובילי התנדבות, מתנדבות לסירי לידה (תפקיד זמני), קבוצת מאותגרות פוריות
אמא במשרה מלאה - לתאם הדרכת הורים, לעזור בשעורי בית, לדאוג להרשמה לחוגים, ארוחות צהריים, ניקיון, כביסות, חיבוקים, נשיקות, הקראת סיפורים, משחקים, בדיקות דם ועוד מלא...
אפשר
אפשר לעשות הכל במקביל... וגם לרוץ בראש רשימה נשית למליאת המועצה
שקר גס!
ככל שאני יותר נכנסת לדבר הזה אני מבינה למה יש כל כך מעט נשים שלא נמצאות סביב השולחן הזה, הדרך לשם רצופה בחירות שהן היפך הטבע שלנו. באופן טבעי המסירות שלי לילדים והדאגה אליהן יגרמו לי לבחור להיות עם הילד שלי כשהוא חולה או בוכה מאשר לענות לשיחת טלפון ממש חשובה.
באופן טבעי יש בי רחם שנותן לי כח של בריאה להביא ילדים ומאותו מקום יש לי כח של בריאה לעשות ולפעול בעולם. ואני תמיד נדרשת לבחור, בין הכוחות, לאזן ולא תמיד זה מצליח...
אז מיום ליום אני מבינה כמה המחיר האישי שנשלם הולך להיות יקר, הזמן שאני לא עם הילדים, האורחים שאני מבטלת כי אני בלחץ ולא מספיקה לבשל או לנקות את הבית, אמא שלי שאני לא מספיקה להתקשר אליה, האיש שלי שרוצה לצאת איתי קצת ומחכה עד 2 בלילה שאני אחזור מסבב פגישות והגוף שלי שלא מקבל אוכל, שינה ונחת.
מיום ליום אני מבינה כמה המחיר יקר וכמה צריך למסור את עצמנו על זה...
כשאני לוקחת על עצמי את כל הדברים האלה אני אומרת לעצמי 'קטן על ה' יתברך' באתי לעשות טוב בעולם שלו, אני אהיה צינור נקי לכל השפע והוא יפעל דרכי. אבל כשאני מתבלבלת וחושבת שהכל תלוי רק בי ומוציאה אותו מהמשחק פתאום אני קולטת שאני סוחבת שק של 80 קילו שהוא ממש לא קטן...
אז עכשיו יום שישי, הלחץ של לפני שבת עם הבישולים, מקלחות, נקיונות ממש כמו שעכשיו החודש האחרון של הבחירות שבו הלחץ הגדול.
עכשיו הזמן לעשות לכבוד שבת ולהניח הכל בצד, עכשיו הזמן (עם כל הקושי שבזה) להניח רגע את מה שאינו דחוף בצד ולהתמקד במירוץ...
הרגע הזה שלפני הסוף הוא רגע שמתגלים בו המון כוחות אבל יכולות להיות בו גם נפילות גדולות. הרגע הזה כולל בתוכו עשרות בחירות ואני תקווה ותפילה שאבחר נכון.
בוחרת ללכת לעשות חלות.
ליאת רבלין, עומדת בראש רשימת 'נשים פורצות דרך' למליאת המועצה בעיר חריש