זכינו לחיות לידה של דמות פלאית שכולו אהבת אדם חברות וענווה
על אלישע הנביא מוסב הפסוק "וִֽיהִי־נָ֛א פִּֽי־שְׁנַ֥יִם בְּרוּחֲךָ֖ אֵלָֽי" גם הרב אלישע שלנו שהרגיש עצמו ננס כלפי כל אדם, היה על גבם של ענקים גדולי ישראל וכך כ"ננס" היה לצידנו ענק שבענקים.
בימים האחרונים שעוד דיבר הוא ביקש שסוכתו תהיה תחת הכותרת "בסוד היחיד והיחד" והוא הסביר לבני משפחתו שזהו הענין שעליו הוא עמל כל חייו, וכך היה הפסוק שעיטר את סוכתו "ברכנו אבינו כולנו כאחד יחד באור פניך". הוא אהב אהבת אמת כל אדם וביחוד את ברי הפלוגתא שלו.
"הרוצה להנות יהנה כאלישע" אמרו חז"ל הם אמרו את זה על נדודי הנביא אלישע, המבקש להפיץ תורה הרחק מביתו . אף רבינו , הרב אלישע, היה היהודי הנודד. כשעוד היה בריא, אף אחד בסביבתו לא האמין בהקיף שעוריו - גם בכמות וגם בפיזור הגאוגרפי שלהם. לא היה מקום בכרמיאל, במצפה רמון, בבית שאן ובבאר שבע , בירושלים ובאזורים נוספים שקראו לו והוא לא התייצב. גם אם היו 400 איש שרצו לשתות בצמא את תורתו וגם אם היו אלה הנהלת הגרעין התורני שמנתה 4 אנשים, הרב אלישע היה כאסקופה נדרסת לכל ענין ובקשה שלהם.
צר לי עליך אחי האהוב. מאות שעות למדתי ממך, התווכחתי איתך, הסתכלתי והתפלאתי על הילוכך בנחת עם כל אדם. איזה חלל ענק אתה משאיר. כמה מאמצים, חיבורים שאתה יכולת להם יצטרכו רבים לעשות בעקבותיך.