כמעט בפעם הראשונה מזה 25 שנים רצו הגוש הליטאי והגוש החסידי בנפרד, במספר רב של מקומות, והתוצאות עתידות לגרום, להערכתי, לרעידת אדמה של ממש.
יהדות התורה היא הרשימה החרדית האשכנזית המאוחדת, המורכבת מאגודת ישראל החסידית ומדגל התורה הליטאית. בכל השנים האחרונות החלוקה הפנימית של המקומות והתפקידים במפלגה הייתה לפי מפתח של 60%-40%, לטובת החסידים. כך הם קיבלו את המקום הראשון, את בחירת התפקידים הראשונה וגם יותר חברי כנסת. בכנסת הנוכחית, לדוגמה, נכנסו ארבעה חברי כנסת מטעם אגודת ישראל ושניים מטעם דגל התורה, ורק בהמשך התפטר סגן השר פרוש לטובת יעקב אשר, מ'דגל'.
השנה, בכל מקום שבו התמודדו דגל התורה מול אגודת ישראל, התוצאות היו לטובת 'דגל התורה' הרבה יותר מן היחס המקובל, ובולטת מעל כולם ירושלים, שבה הכניסה דגל התורה 6 חברים למועצה, ואגודת ישראל שלושה בלבד (וזאת למרות פיצול 'הפלג' מדגל התורה). בירושלים ובצפת הייתה גם התמודדות משמעותית על ראשות העיר בין מועמד שנתמך על ידי דגל התורה ובין מועמד שנתמך על ידי אגודת ישראל, ובשתי ההתמודדויות הללו ניצחה דגל התורה (בירושלים פעמיים!).
קשה לי מאד להניח שדגל התורה יסכימו להמשיך בחלוקה הנוכחית ברשימה לכנסת. סביר יותר שהם יתבעו לפחות להפוך את היחס. גם ההצלחה המוניציפלית שלהם לכל רוחב החזית לא תאפשר להם להתפשר. זה ייחשב, בצדק, כמעילה באמון הציבור שלהם. מנגד, קשה מאד להניח שחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ובפרט בהרכב הנוכחי, יסכימו להתפטר.
נושא חשוב נוסף הוא חוק הגיוס. על השולחן מונחת הצעה מצוינת. הטובה ביותר שהוצעה מזה שנים, הטובה ביותר שתוצע, כנראה, גם בעתיד הנראה לעין, ועם הרכב קואליציה שמאפשר לקדם אותה, ועם מגבלת זמן מיידית שהוצבה על ידי בית המשפט העליון.
דגל התורה וש"ס מעוניינים לקדם אותה באופן מיידי, ככתבה וכלשונה. אגודת ישראל אינה מסוגלת להסכים לה – יותר בגלל עצם הרעיון מאשר בגלל פרטי ההצעה. בעיני מובילי דגל התורה החמצת ההזדמנות הזו יכולה להיות מחדל היסטורי עם השלכות מרחיקות לכת. הויכוח על חוק הגיוס נותן גם מצע אידאולוגי אמיתי לפרידה ביהדות התורה.
להערכתי ירוצו דגל התורה ואגודת ישראל בנפרד בבחירות הכלליות הבאות. ייתכן שיווצרו תתי איחודים, גם כדי להימנע מסיכוני אחוז החסימה: דגל התורה עם ש"ס, ואגודת ישראל עם הפלג ועם יחד. זו עתידה להיות מערכת בחירות עם מריבות כואבות ומדממות, אבל כדרכם של מאבקים כאלה, ייתכן שדווקא בגלל זה התוצאות בקלפי יהיו טובות יותר מאשר בריצה משותפת שאף אחד לא באמת מרוצה ממנה. כשישקע האבק סביב הקלפיות, אפשר יהיה להתחיל לבנות את האיחוד מחדש, בתנאים מתאימים.