בי"ג תמוז האחרון מלאו שלוש שנים של געגועים למלאכי שלנו, בן ה-25, אוהב אדם, רב כישרונות אשר נרצח בדרכו חזרה לביתנו בכוכב השחר אחרי משחק כדורסל עם חברים.
מלאכי נפצע אנושות וניתנה לנו האפשרות להתפלל ולהיפרד ממנו, ברגעיו האחרונים. באותן דקות קשות שחווינו, ליווה אותנו רב היישוב כוכב השחר, הרב אהד קרקובר, שהיה שם לתמוך נפשית ולתת עצה טובה. הוא לא עזב אותנו לרגע לבדנו.
בתום השבעה על מלאכי, הרב אהד הציע לי ללמוד חברותא שבועית יחד איתו בישיבה, ומאז אני פוקד את בית המדרש מדי שבוע בלימוד חוויתי עם הרב.
לפני כשנה התבקשה הישיבה על ידי היישוב לפנות את המרחב שבו שוכן קרוואן בית המדרש העלוב לטובת בניית שכונה חדשה, והיישוב הבטיח מגרש חלופי נאות וסיוע. כבר במפגש הבא עם הרב, בתום הלימוד הוא שיתף אותי במחשבותיו שאי"ה יקום וייבנה בית מדרש חדש תחת הריסות המבנה הישן. הוא גם הציע לי שבית המדרש החדש יקרא על שם בנינו - מלאכי הי"ד ואחיו יצחקי ז"ל - טייס מצטיין בחיל האויר שנהרג בשיטפון בעת טיול בנחל צאלים לפני 16 שנה.
אינני צריך להרבות במילים איך זלגו הדמעות מעיניי למשמע הצעה זו, שמשמעותה אומרת שיום יום ושעה שעה, ילמדו עשרות אברכים בבית מדרש לזכרם של הבנים.
"איזו זכות עצומה" חשבתי לעצמי, כמה זה מתאים לשרה רעייתי ולי וגם לבניי היקרים ששאפו לצמוח ולהיות מנהיגים בחברה הישראלית. עבורנו זוהי הרמת דגל ענק של אהבת התורה ובחירה בחיים של משמעות ועשייה לטובת עם ישראל.
אנו אומרים לעצמינו "הם רצו להרוס להשמיד, אנחנו ננצח בבניית בניין", בבית ייחודי, תורני, ציוני שחרט על דגלו השתלבות בחיי העם והפצת בשורת החיים מול המוות והפצת תורת ישראל.
שרה ואני נעשה כל מאמץ, וכנראה שגם נצטרך את עזרתכם אפילו הקטנה ביותר להגשים בניית בית מדרש מכובד, ביישובינו האהוב כוכב השחר, שזכינו להיות מבין מקימיו.
לא קל להתגעגע יום יום לשני הבנים שאיבדנו, אבל בעשייה זו זוכרים את מלאכי ויצחקי יום יום.