שאלה: הרב כתב פעמים רבות כמה גרוע היא פונדקאות, אבל הורים כאלה מלאים אהבה לילד המאומץ. אולי אפילו יותר מהורים רגילים, כי קשה מאוד להם להיות הורים. האם להיות הורה טוב הוא לא העיקר?
תשובה: אפשר לגשת לשאלה זו ממבט תורני, ממבט טבעי וממבט מוסרי.
כמובן ממבט תורני, העניין פשוט, אין עושים מצווה על ידי עבירה. יש מצווה של פרו ורבו, לאהוב את היתום וכו', אבל זוגות חד-מיניים הם עבירה חמורה מן התורה, והתורה מגדירה אותה כתועבה, נקודה.
כמובן ממבט טבעי, העניין פשוט, כי רק על ידי איש ואשה אפשר להביא ילדים לעולם, והם הופכים לאבא ואמא. כל מיני קומבינות אחרות אינם טבעיות, נקודה.
ממבט מוסרי, מחקרים גם מראים שזה עניין פשוט, אבל קבוצות בעלי נטיות הפוכות מפעילים לחץ נורא על כל מחקר שלא הולך על פי השקפתם. למשל, בעבר סברו הפסיכיאטרים שזו מחלה, אחר כך החליטו שזו סטייה מינית, לבסוף עקב לחצים כבדים של קבוצות בעלי נטיות הפוכות, קיבלה החברה הפסיכיאטרית האמריקאית החלטה שזה נורמלי ויש למחוק אותה מספר האבחונים של מחלות נפשיות, DSM:Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders , ברוב של 60% נגד 40%. אבל במקביל בסקר שנערך באותו זמן בין 2500 פסיכיאטרים, 69% סברו שיש להתנגד להחלטה זו ולהמשיך להתייחס לזה כאל מחלה. בסיכום, זו החלטה פוליטית ולא מדעית.
לכן, ממבט מוסרי, יש לראות בכנות את המחקרים העוסקים בילדים שגדלים אצל הורים חד-מיניים.
הסוציולוג פול סולינס ערך מחקר, ומצא שבשמונה מתוך שנים-עשר מדדים פסיכומטריים התברר כי הסיכון שילדים להורים חד-מיניים יסבלו מבעיות רגשיות, בעיות התפתחות או יזדקקו לשירותי בריאות הנפש הוא כמעט כפול מאשר אצל זוג הורים רגיל (גבר ואישה). לפי ההערכה, שיעור הילדים עם בעיות רגשיות חמורות במשקי בית חד-מיניים עומד יותר מפי 2 לעומתם בית נורמלי.
הוא מצא שבגיל 28, מבוגר שגדל אצל הורים חד-מיניים, יש לו סיכוי פי 2 לדיכאון. גם מצא סיכוי יותר גבוה של התאבדות, חרדות, סטיגמות והשמנת יתר. ואפילו מצא שאחוז התעללות פיזית ומינית יותר גבוה אצל הורים חד-מיניים.
עיין על המחקר כאן:
ttps://www.researchgate.net/ publication/303668588_ Invisible_Victims_Delayed_ Onset_Depression_among_Adults_ with_Same-Sex_Parents
http://thefederalist.com/2016/ 07/06/another-study-finds- same-sex-parenting-isnt-best- for-kids/
כמובן, עקב לחצים כבדים, עוד מחקרים יבואו להרוס את המחקר הזה בטענות לשקרים, אי דיוקים, סקרים הזויים וכו'.
אבל צריך להבין שהפסיכולוגים צריכים לעסוק במלאכתם ולא במלאכה שאינה שלהם, כלומר קביעת אמות המידה של הטוב והרע. זו מלאכתו של ריבונו של עולם. עיין מורה נבוכים א א.
ובמבט מוסרי צריך להבין שזכות הילדים היא מעל רצון ההורים.