רוב בני ה 18 מתגייסים לצבא עם שליחות. חולמים להגן על המדינה ולשרת בתפקיד חשוב, או לפחות להתקבל לתפקיד שיפתח עבורם דלתות לקריירה טובה. אך הנתונים, שנה אחרי שנה, מצביעים על תמונת מצב אחרת לגמרי: רוב החיילים לא משרתים בתפקידי לוחמה או תומכי לחימה, ורק חלק מהחיילים משרתים בתפקידים הכרחיים אחרים. והשאר? במקרה הטוב עשו קורס פסיכומטרי מוזל ובמקרים הפחות טובים, אך הרווחים יותר, סופרים את הימים עד לשחרור, מעבירים דף מפה לשם, צובעים עוד גזע של עץ ומרבים לבקר בשק"ם. אלו העובדות. ולמרות זאת, זהו הסוד הגדול שאף אחד במערכת הפוליטית, עדיין, לא מוכן לדון בו בפומבי – צה"ל סובל מעודף כוח אדם של עשרות אחוזים בתפקידים לא חיוניים.
הוועדה לבחינת תקציב הביטחון המליצה כבר ב-2015 על הקטנה משמעותית בהיקף כוח האדם בצבא. ולפי אלוף במילואים גיל רגב, ראש אכ"א לשעבר, צה"ל סובל מעודף כוח אדם כי הוא כבול למודל גיוס שהוא לא רלוונטי. למרות שהמספרים המדוייקים אינם מפורסמים, הוא טען בראיון, שכל אחד יכול לראות בחוש את המצב המעוות: "תראו את נהרות האדם הזורמים למרכז עזריאלי באמצע היום, תכנסו לכל בסיס עורפי, תראו את ים האדם שזורם שם – אתה מבין שיש כאן משהו שהוא מעוות."
אי אפשר להתכחש לעובדה שמודל הגיוס הנוכחי הפך את צה"ל למנופח, בזבזני ובירוקרטי.
צה"ל ישמח להוריד מעל שכמו את הנטל של גיוס החובה, שמשנה לשנה תובע ממנו דברים שהוא מתקשה להתמודד איתם. צה"ל מצפה לרגע שסוף-סוף נקבל החלטה לאומית כחברה, ונוריד ממנו את הנטל הזה ושורה ארוכה של תפקידים ומשימות חברתיות שהטילו עליו בנוסף לביטחון המדינה. בשם כל מיני אג'נדות צה"ל נאנס לבצע פרוייקטים תומכי חברה, ולגייס אוכלוסיות ופרטים – שברור לו שאין בהם תועלת מקצועית או ביטחונית.
גיוס החובה מהווה מכשול לצה"ל ולחברה הישראלית. צה"ל צריך להפוך ממיתוס שאסור לשנות אותו, למוסד ישראלי מקצועי יותר, אך פחות מקודש – כמו השב"כ והמוסד. לארגון שתפקידו לייצר ביטחון למדינת ישראל ואזרחיה, וזהו. זה תפקיד מספיק גדול.
זאת לא רק דעתי. לדעת רוב גדול של אזרחי המדינה הגיע הזמן לבדוק לעומק חלופות לגיוס החובה. בסקר שבוצע על ידי מכון רפי סמית החודש נמצא שרק 16% מהציבור מתנגדים לביטול גיוס החובה בגלל סיבות אידאולוגיות, חברתיות או ערכיות ורצון לישמור על מודל צבא העם.
מסמך של מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) שפורסם לאחרונה מצביע על כך שצבא שאינו מבוסס על גיוס חובה יכול להיות צבא טוב ואיכותי יותר, ומותח ביקורת על תקיעות מחשבתית שנעה בין שני מודלים אפשריים - צבא חובה או צבא מקצועי. המסמך מצביע על קיום טווח רחב של פתרונות ביניים, כמו גיוס חובה קצר שכולל רק טירונות ולאחריו שרות מילואים, יצירת מסלול גיוס התנדבותי שמשלם שכר ראוי לחיילים, ועוד.
עד היום, שום וועדה לא בדקה לעומק חלופות למודל הגיוס הנוכחי. הגיע הזמן. מזמן הגיע הזמן.
הגיע הזמן לדבר על הבזבוז שטמון בגיוס כמויות אדירות של מתגייסים לתפקידים לא חיוניים. הגיע הזמן שבמקום בזבוז כח-אדם בצה"ל, נשקיע בתמיכה ראויה בלוחמים ובחיילים הדרושים, בשכר ובהטבות. הגיע הזמן לדבר על ההשלכות של שנתיים-שלוש בצבא בהן רוב הצעירים והצעירות שלנו לומדים "להקטין ראש" ולהעביר את הזמן. על הפגיעה בערכים של תרומה, הגשמה ונתינה שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד דרכים אחרות ושהיו תורמות הרבה יותר למדינה, לחברה ולפרט.
הגיע הזמן לקיים דיון ציבורי מעמיק על הסוגיה ולסייע מבחוץ לארגון עצום המתקשה בשינויים. דווקא מי שמכיר בחשיבותו ובייחודיותו של צה"ל, ושואף לשמרו ולחזקו, יכול וצריך לסייע מבחוץ.
הכותב הוא יוזם תנועת הגיע הזמן הקוראת ליצירת לחץ ציבורי לביטול גיוס החובה