לא יודעת אם מצחיק או עצוב, אבל זו המציאות.
כל המפלגות עכשיו נמצאות בעיצומו של ציד ראשים. צריכים נשים לרשימות, למפלגות, לצוותי עבודה, לקישוט שולחנות.
יושבים המוני גברים ראויים, נהדרים, מוצלחים - מסביב לשולחנות קבלת ההחלטות, בכוורות של המפלגות, באסטרטגיה והקריאייטיב, ומנסים לייצר מפלגה שיהיו בה נשים, כי היום כבר אי אפשר בלי, אבל הם לא מוצאים.
לא כי אין - בספר הטלפונים שלי נמצאות עשרות רבות של נשים ראויות, שאפשר להרכיב איתן כנסת שלמה,
אלא ש - זו התשובה שאני מקבלת כבר שנים מציידי הראשים - "הן לא מספיק מוכרות".
אז בואו נצלול רגע למנגנונים שמייצרים לנו "מוכרות":
אם אתה גבר - תוכל להגיע לתפקידים בכירים בצבא ולהיות נוכח בטלוויזיה או בעמודי החדשות בעיתון. תוכל להיות מנכ"ל בכיר במאות חברות, או במשרדי ממשלה, תוכל להיות שחקן כדורגל או מאמן בכיר, תוכל להיות ראש עיר בהווה או בעבר, וכמובן גם איש תקשורת או סלב מסוגים נוספים. על כל הנושאים האלה יכתבו בעיתון, ידווחו קבוע, יראיינו אותך תחת כל עץ רענן. ככה תהיה "שם" ברמה הארצית.
אבל אם את אשה - יש לך בדיוק שלוש דרכים להגיע למוכרות ארצית: אשת תקשורת בכירה, דוגמנית או שחקנית, והאפשרות הנוספת שאף אחת לא בוחרת להיות בה - אם שכולה.
אם את לא אף אחת מאלה, אם את עובדת מקצועית אבל מספר 2, אם את בעשייה מטורפת אבל לא בתחום כלכלה או ספורט - את תמצאי את עצמך נדחקת לליידי גלובס או דה-מרקר וומן, למגזיני נשים, או אפילו אם תהיי מפורסמת מאוד בכנסים - הם יהיו לנשים כמובן. לכנסים ה"כלליים" אנחנו אפילו לא מגיעות.
אנחנו נעדרות מהמרחב הגברי באופן עמוק שנובע מתרבות, מדרך חשיבה שינקנו אותה והתרגלנו אליה, ועכשיו היא נראית לנו הגיונית. התקופה הזו של הרכבת הרשימות רק מאירה על התהליכים העמוקים האלה שנמצאים בכל מקום, כל הזמן.
אני לא ממורמרת, אני לא כועסת, אני מתבוננת, וכותבת בטוב ובאהבה מציאות שדורשת תיקון.
אני גם לא מאשימה אף אחד - לא את הגברים הנפלאים באמת שמוכנים תמיד לצעוד קדימה ולהיות, להשתתף, ליזום, לייסד. לא את הנשים הנפלאות באמת שכל כך רגילות לעשות הכל מאחורי הקלעים ונמנעות מלהיות באור הזרקורים ולשלם את המחירים הכרוכים באור הזה.
אני רק רוצה שנתבונן רגע בתופעה הזו, ובחודש וקצת הקרובים שנותרו עד סגירת הרשימות - אולי המבט האחר הזה ייתן לנו רעיונות לנשים נהדרות שנמצאות בכל מקום ולגמרי יכולות להיות חברות כנסת, גם אם הרגע לא כולם כולם מכירים אותן. אולי גם הנשים תסכמנה להתבונן על עצמו בעיניים האלו.
אני גם קוראת לנו, הציבור הרחב, קהל הבוחרים - להיות סבלניים לרשימות בלי שמות נוצצים, אבל עם אנשים נוצצים.